הביקורת נכתבה ביום חמישי, 10 בספטמבר, 2015
ע"י יפה
ע"י יפה
ספר נחמד שאורג בתוכו סיפור של ימינו עם השלכות מהעבר הרחוק.
צד אחד זוכר ואילו הצד השני מכחיש.
הארמנים שבפזורה מאוחדים מאד וזועקים שיכירו בשואת הארמנים אך העולם שרגיל לשתוק שותק.
לפני כן אומר שעצם העמדתה לדין של הסופרת עם פירסום הספרה בגין פגיעה ברגשות העם הטורקי בו מאשימה אותו ברצח העם הארמני זה כר נרחב להבנת הספר. שכן טורקיה עד היום מכחישה שרצחה מליון וחצי ארמנים בתקופת מלחמת העולם הראשונה, היא מעדיפה לקרוא לזה "קונפליקט ומתח בין האוכלוסיה הארמנית נוצרית לבין האוכלוסיה הטורקית מוסלמית".
הספר הזה מביא סיפור חייהן של שתי משפחות - אחת ארמנית ששרדה את שואת הארמנים שחיו קרוב לחמש מאות שנה בטורקיה וראש המשפחה שהיה משורר ואינטלקטואל (כאמור כל אנשי הרוח נרצחו ראשונים)וכיום חיה ונמצאת בגלות בארה"ב והמשפחה השניה היא משפחה טורקית שחיה באיסטנבול ומה שמקשר ביניהן הוא סוד מ-1915 עת גורשו ונרצחו הארמנים.
במשפחה הטורקית לגברים תוחלת חיים קצרה ולכןהספר מתמקד בקורות חייהן של בנות המשפחה החל מהסבתא, האמא, ארבע האחיות והבת של אחת הבנות שכל האחיות מהוות לה אמא, והיא קוראת להן "דודה" כולל האם. נשים חזקות, עצמאיות שחיות באיסטנבול התוססת והמסורתית (עיר מדהימה שיש בה מזרח ומערב).
במשפחה המיוחדת הזו שיש בה הכל: מסורת, דת, אתאיזם וחילוניות ויחד עם זאת הן מסתדרות, מכבדות ואוהבות אחת את השניה. הכל ענין של רצון.
לבית המשפחה מגיעה נערה שהיא בת לאב ארמני (השייך למשפחה שחיה בפזורה) ולאם אמריקאית שנשואה בשנית לבעל ממוצא טורקי כשלמעשה עזב את משפחתו הטורקיה ומנסה בכל מאודו לשכוח את עברו ולהיטמע בחברה האמריקאית. בתו החורגת מתארחת בבית משפחתו באיסטנבול.
מכאן מתחיל סיפורן של שתי הנערות שעבר והווה מתערבב בו עם אהבה, הומור, כאב וצער.
אנחנו גם נכנסים למטבח הטורקי העשיר והקולינרי, רק מה, חבל שבצד כל מאכל שמוזכר בשפה הטורקית לא טרחו לתרגם לנו
הקוראים וזה קצת סירבל לי את הקריאה והייתי חייבת לתרגם לבד.
בסך הכל סיפור מקסים עם עלילה לא צפויה שבנוסף עוסק בזיכרון, בשכחה, בהכחשה, בגלות, רצח העם הארמני שלא מרבים לעסוק בו.
ישנו משפט בספר שמסכם את נושא הארמנים והטורקים- "בשני הצדדים יש הרגלים שצריך לשנות"
ממליצה בחום.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
