ל-אפרתי: לדעתי זה קצת מוגזם... אין צורך בגינוני נימוסין, (הלוואי שהיינו נתקלים באמת נימוס בחיים ולא מעבר למסך והמקלדת). אלו בסה"כ ספרים, לא פרות קדושות. לא מצאתי תגובה צורמת, גם לא מהקורא שכתב "לא יצאתי מגדרי", זו זכותו המלאה לא לצאת מגדרו וגם לכתוב את זה, לגיטימי לחלוטין לקרוא תגובה כזו. מצידי אנשים יכולים לכתוב "משעמם" על ספר שאני מרותק ממנו, מקסימום אחשוב שהם שטחיים או לא מבינים. הכל בסדר.

יוסי, אני אסביר לך. מה שחסר לפעמים בתגובות זו טיפת ענווה שיכולה להכנס לתוך המילים: לדעתי, דווקא אני, לטעמי וכו'. מישהו נותן ביקורת טובה על ספר ומישהו עונה לו בפסקנות: לא, הספר רע. כלומר: דע לך שאתה מטומטם אם אהבת אותו. או הפוך: מישהו נותן ביקורת רעה ועונים לו: לא נכון! מדובר בספר מעולה. כלומר: אתה מטומטם כי לא הבנת אותו. בקיצור, צריכים לנכש את הפסקנות מהתגובות ולרכך אותן. יש פה אנשים שחושבים שההכרזה שלהם שווה לדברי אלוקים חיים.

לא מובן. מדוע אנשים מתרגזים נוכח ביקורות על ספרים שהם אוהבים, הלא למען כך נועדו הביקורת והדיון?
מרגיש באופן תמוה כאילו ציפור נפשם נפגעה. בסה"כ הדברים שנכתבו כאן ע"י המגיבים היו ברוח טובה ובאיפוק, חבל 'להיכנס לפינות' ילדותיות, שכל אחד יקרא את הז'אנר המועדף עליו.

זה מענין - שוגון מעולה

אחד מהספרים היותר טובים שקראתי!!!

הספר הזה מצויין. לא יודע איפה התבלבת והיה לך עמוס. אבל הוא מרתק. אין לו בעיה לא בעריכה ולא בתרגום.
פשוט לא לתאמך כנראה וזוזכות השמורה לכולם. תהנה בהמשך.

ברור, איזה מזל. אתה מתבטא כאילו לאף אחד אין זכות לאהוב ספר שאתה לא אוהב וההיפך. נו, טוב, לא במוחו של כל אחד מתרוצצות מחשבות, יש כאלה שמוחם מלא קש וגבבה והם מעזים להביע את דעתם הענייה בניגוד לדעתך.
קצת ענווה עוד לא הזיקה לאיש.

אפרתי, דעתי מאוד קובעת בעיני...

האם דעתך קובעת? בעיניך לא, בעיני כן.

במה מלך עכברוש מופלא? לא, לא צריך להזכר ולהסביר. קראתי בהחלט ספרים מופלאים ומלך עכברוש ממש לא בראשם, בקושי מזדנב.

מלך עכברוש הוא ספר נפלא. את שוגון אני כבר לא זוכרת (אבל מה אני ומה אני מול מבינים גדולים ממני)

גם כשקראת את מלך עכברוש שלו לא יצאתי מגדרי.

אוי ואבוי צר לי עליך