ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 17 באוגוסט, 2022
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
בלקת'ורן, נווט ספינות אנגלי על ספינה הולנדית בראשית המאה ה-17, מוצא את עצמו בשוך סערה על אחד מחופי יפן הפיאודלית. נראה שגם אילו נטרפה הספינה אל חופי מאדים, הניגוד בין התרבויות לא היה יכול להיות חריף יותר. בעוד שבלקת'ורן מורגל בדרכים המערב-אירופאיות הישירות, הפשוטות והמובנות לו מאליהן, אין לו ברירה - אם הוא מעדיף את ראשו על כתפיו - אלא להסתגל, באופן חיצוני ובהדרגה גם פנימי, לתרבות היפנית הזרה לו בכל אספקט שהוא.
קלאוול לוקח את נקודת המוצא הרחוקה לאין-ערוך מחיינו כאן במאה ה-21 - אפילו ביפן - ומתאר ביד אמן עלילה פתלתלה ומורכבת להפליא על אדם מערבי הרואה עצמו נעלה ונאור מוסרית וערכית הפוגש תרבות אבודה, חייזרית כמעט, בעלת ערכים נוקשים וחד משמעיים רוויים בניואנסים של כבוד וטקס, שהפוכים בתכלית לערכיו שלו.
הספר רחוק מלהיות מושלם. הוא לא קל לקריאה, עמוס מלל שחלקו נובע מתרגום ארכאי בפונט קטן, ויש בו לא מעט חלקים שהם משעממים ואפילו מיותרים. הגם שההתלהבות של קלאוול מהתרבות היפנית הנקייה, החדה, ומרובת הרבדים ניכרת בכל משפט, קל לראות על שום מה ההתלהבות הכמעט-גורפת מהספר. קלאוול מצליח - גם אם ביותר מדי עמודים - לספר סיפור סוער אך עדין, וגם סקסי ואלים וייצרי וערמומי, וזאת תוך כדי זינוק כמו-קולנועי בין נקודות מבט שונות של הדמויות. הסיפור חי, אפשר לראות אותו, לדמיין אותו מול העיניים, להרגיש אותו. אם את "מלך עכברוש" הוא כתב תוך התבססות אוטוביוגרפית על חייו שלו במחנה שבויים יפני בתקופת מלחמת העולם השנייה, לא ברור לגמרי איך הצליח להמציא את עצמו הפעם מחדש ולכתוב משהו כה שונה, רב דמיון, ידעני ופרוע. שאפו.
אני לא אדם שנעלב בקלות. יצא שגם במקרים שבהם עלבון היה מתבקש, בדרך כלל הייתה מצדי לכל היותר משיכה מנטלית בכתפיים. בקריאת הספר הזה חשבתי כמה פעמים איך אילו הייתי חי ביפן בשנים הרחוקות ההן, היה עליי לערוף ראשים רבים כל כך, עד שעדיף היה לי לעשות "ספוקו" ולגמור עם זה :-)
****
33 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלון דה אלפרט
(לפני שנה ו-6 חודשים)
ממליץ מאוד, אגב כך, לצפות ב"שוגון" המחודשת. מעולה לגמרי
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
תודה
|
|
|
גלית
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
לפני כ 30 שנים
( אלוהים אדירים זה ממש מזעזע לכתוב את זה) קראתי את הספר בעקבות הסדרה ששודרה בערוץ היחיד - כל מה שזכור לי הוא סצנה שבה מישהו (מערבי ? יפני?) משתין בהפגנתיות על מישהו או משהו... ובכל זאת כנראה היה רושם כי קראתי עוד כמה מספריו באותה תקופה.
כולם נמחקו ממוחי לגמרי. |
|
|
עמיחי
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
תודה על הסקירה.
אנסה למצוא את "מלך עכברוש", את "טאי פאן" יש לי בבית, ואת "שוגון" יש בספרייה בשכונה. תודה. |
|
|
בנצי גורן
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
זוהי קלאסיקה במיטבה.
בזכות שוגון וקלאוול, נסעתי ליפן והתעמקתי בתרבות היפנית. אני כמובן שותף לכל הסופרלטיבים שהורעפו כאן על מלך עכברוש. על המדף ממתינים לי יתר כתביו של הסופר: טאי-פאן, סופה ובית האצילים. בקרוב אגיע אליהם.
תודה אלון. |
|
|
נתי ק.
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
ספר שגרם לי ללמוד יפנית ולהתעמק בתרבות יפן
|
|
|
אפרתי
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
אלון, צודק. מלך עכברוש ספר מדהים.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
יש לי את שני הכרכים שנים עדיין עטופים בניילון…
כמו רבים וטובים ראיתי את הסדרה ששודרה לפני כמה עשרות שנים ואהבתי. מתישהו יגיע יומו והניילון ייערף… |
|
|
ראובן
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
סקירה טובה, ראיתי את הסדרה בארה"ב לפני 30 שנה לפחות.
זוכר את 'טורנגה-סמה' -) מלך עכברוש- מעולה. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
מלך עכברוש ספר אדיר בעיניי. וגם זה משובח. כל אחד ואיפה שזה תופס אותו בחיים
|
|
|
סקאוט
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
תחושת בטן.
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
מניין לך, סקאוט?
|
|
|
סקאוט
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
יש לי אותו בבית. נדמה לי ששווה לקרוא למרות החלקים המיותרים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת טובה על ספר נפלא.
קלאוול הצליח להכיר לקורא תרבות שקשה לנו להבין גם כשקוראים ספרות יפנית אותנטית. |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
ומכל מה שכתבת לא פלא שנטשתי.
וגם מלך עכברוש לא מדהים.
|
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
אלון פעם אין אחד שהספר הזה לא צץ לו על המדף.
אפילו הכריכה נראית כמו חבר קרוב מרוב שכה מוכרת. "מלך העכברוש" לא משהו שאפשר לשכוח וגם לא את שוגון. בדיוק אתמול ראיתי תכנית על סאדם והוא לגמרי ערף ראשים בלי להניד עפעף, אולי זו תרפיה ואנחנו לא בכלל לא יודעים. |
33 הקוראים שאהבו את הביקורת
