אני אוהב את הספר הזה! אני מלמד איתו היסטוריה את בני המשפחה; צעירים ומבוגרים כאחד.
קורא אותו בפעם השניה ונהנה בכל רגע, המידע מקיף מצד אחד ומתומצת מצד שני, הקריאה קלילה ונעימה והנושאים מגוונים.
הספר כולל בתוכו 40 פרקים קצרים החל משחר האנושות ועד למאה ה 19. בין הפרקים ניתן לקרוא על האדם הקדמון, מצרים העתיקה, האימפריה היוונית, האימפריה הרומית, בודהיזם והמזרח הרחוק, תקופת האבירות בגרמניה וצרפת של ימי הביניים, תולדות הנצרות, תולדות האסלאם, כיבושי נפוליאון ועוד קטעים רבים וטובים. בין הדפים ישנם לא מעט איורים יפים בסגנון רישום ישן בשחור לבן, השפה קלילה ומזמינה, הטקסט לא מלאה ביותר מידי פרטים, מקיף ומשתדל לעסוק בעיקרי הדברים.
בתור אוהד ספרי עיון - אין ספק שאחזור לקרוא בו שוב.

את 'הנסיך הקטן' אני מכיר כבר כמעט 30 שנים, עוד מימי ילדותי. האיורים הפשוטים זכורים לי היטב וגם השורה המפורסמת: "צייר לי כבשה". בתור ילד עילעלתי בדפים לא מעט פעמים, מבלי לקרוא את השורות וזנחתי את הקריאה כי תמיד אמרו לי: "זה ספר למבוגרים", [אבל היי- אני מבוגר כבר לפחות 15 שנים (!)] עד לפעם הראשונה לפני שבועיים.
אני חושב שהספר מתאים למבוגרים בכל הגילאים, הקריאה קלילה וחמימה, פרקים קצרים שהתוכן מותיר חומר למחשבה. דרך הסיפור הבנתי, או יותר נכון התחדד לי עד כמה ילדים מבינים את המשמעות הפשוטה של החיים שמבוגרים הספיקו לשכוח עם השנים. השאלות ה"סתומות" של הנער (שנשמעות כה מיותרות) בעצם כל כך לגיטימיות שהסכמתי עם כל תשובה בכל אפיזודה. הפן הפסיכולוגי בסיפור נאיבי וצנוע. דרך הקטעים הרגשתי כמה הילדות בעצם כל כך נבונה ובוגרת ועם זאת גם עצובה. ואפרופו עצב- פרק 26 כה נוגע ללב, כשהסיפור הקטן הזה גווע ומשאיר לנו זיכרון עצוב-מתוק...

הרקע לסיפור מעניין, גם התיאורים והפרטים שהכותבת מתארת נותנים טעימה במידת מה מרוח התקופה. הוא די תרם לי לידע הכללי על מצבם של הזרים והסינים בפרט בארה"ב בזמן מלחמת העולם השניה ולפניה. אף על פי שהסיפור נכתב באופן מעניין אני הרגשתי שהוא די "נמרח" ולא סחף המשך קריאה, גם הסוף נותר בסימן שאלה (שלא התאמצתי לדמיין מה קרה בסופו של דבר- פשוט סיימתי לקרוא).

החלק הראשון של הספר היה די מעניין, מקיף ודי מבטיח זרימה שוטפת בקריאה. (אפילו צחקתי באחד הקטעים שהופיעו בתוך הדרמה האפרורית הזו) אך בחלק השני של הסיפור התאכזבתי קמעה, כיוון שמספרת הסיפור נעלמה פתאום לטובת אחותה שגוללה את הסיפור מנקודת מבטה (שבירת רצף הקריאה אך בניגוד - גם מעניין כי דמות אחת סיפרה על השניה). בגדול, הרגשה של ניתוק וריקנות, ציפייה לסיפור בעל 'בשר' וסוף מעניין יותר.

חרף הביקורות הנלהבות ואחרי פעמיים של ניסיון קריאה- אחד הספרים המעיקים והמעייפים. מבלבל, עמוס, מלאה ואפילו די משעמם. יכול להיות שהפוטנציאל חבוי אבל לא ממוצה או שעליי להאשים את התרגום והעריכה, מי יודע...