ביקורת ספרותית על צבעים נמלטים - פרוזה # מאת ליסה בר

---

הזהירו אותי מהספר הזה, ובכל זאת החלטתי לנסות אותו, האם צדקתי ?

אני מודה בחולשה, או באהבה, תלוי איך אתם מביטים על זה, לרומנים העוסקים באמנות ואמנים. האובססיה הזאת התפתחה אצלי בעקבות זיכרון ילדות לשכנתי, אולגה האמנית המיוסרת, הענייה ומלאת התשוקה לציור, שהדביקה אותי באהבה לאמנות. בעבר, ציירתי מעט כחובב, אם כי בשנים האחרונות הפסקתי, אבל עדיין נותרה בלבי ערגה לצבעים ולצורות, עולם מסעיר ומרטיט עבורי. הערגה לאמנות גורמת לי לחפש חוויות קריאה בהן תיאורי אמנים ותשוקתם לאמנות על רקע תקופה היסטורית מעניינת, השילוש הקדוש שלי.

הספר צבעים נמלטים גרם לי לחשוב על האופן שבו אני רוכש ספרים חדשים. הסתבר לי כי את התהליך ניתן לתאר באמצעות מודל קבלת החלטת רכישה אימפולסיבי המבוסס על פיתוי רגשי.

שלב - 1 הרושם החיצוני. בכריכת הספר תמונה יפה של צבעי פנדה בתוך קופסתם, מסודרים בקומפוזיציה מרהיבה, שגרמה לי כמעט להושיט יד, לצבעים בכדי, למשש, להריח, ואולי לשרבט .

שלב - 2 שם הספר כסלוגן. צבעים נמלטים, הוא שם ספר מעורר תהייה, להיכן ומתי הצבעים נמלטים ? הטריק הזה גרם לי לנגוס בפיתיון ולתחיל להרגיש את ידי המושטת לכרטיס האשראי בתנועה לא נשלטת, עצרתי לרגע. ועברתי לכריכת הספר האחורית, מה יש לנו, כאן ?

שלב - 3 אמירת הספר בכריכה האחורית היא הבטחה פומפוזית, תפקידה לחבר בין רגש לשכל, בכדי להשלים את מלכודת ההבטחה והמכירה.

מה תגידו על המשפט הפותח, "סיפור מרתק על אמנות, תשוקה ונקמה ערב מלחמת העולם השנייה". המשפט נוגע בערגת הציור שלי, אני מתחיל לדמיין את החוויה הנפלאה המצפה לי.

ועכשיו נעבור למשפט הסוגר: "זהו רומן עשיר בנפתולי עלילה ואמיתותיו ההיסטוריות מעידות על ההשפעה האדירה שהייתה לאמנות על המלחמה". רבותיי, יש פה טענה אדירה, כמו זאת הטוענת שאילו היטלר הייה מתקבל ללימודי האקדמיה לאמנות, קרוב לוודאי שמלחמת העולם השנייה, לא הייתה פורצת. ומה בדבר האמיתות שהרומן מבטיח, איזו אמת יש ברומן ? זה כמו להגיד שמעשיית סינדרלה היא אמיתית, למה בעצם לקלקל אגדה ?

אני ידוע כהססן, וחשדן, לאנשים כמוני מיועדת הכריכה הפנימית, מה יש לנו כאן ?

שלב - 4 היוקרה והמוניטין. עכשיו מגעים להישגים והפרסים, הספר נכלל ברשימת הספרים הטובים לשנת 2014 של מגזין - Heeb הלו, הלו, האם משהו שמע על המגזין הזה , כמו כן הוא נבחר לספר השנה של ארגון המולים העצמאים - IPPY, אבל אם ארגנתם פרס, אז אתם בעצם מאורגנים. כיבודים, תמיד עושים עלי רושם, המשכתי לקרוא.

שלב - 5 היכרות פסבדו אישית. נעים להכיר שמי ליסה בר, יש לי תמונה קטנה ליד הכיתוב, בה אני מחייכת, חיוך מאולץ, ומבויש, זאת פעם הראשונה שאני צריכה להציג תדמית.

ליסה, את ממש מבלבלת אותי עם השם שלך, יש בו ניחוח בינלאומי, ובר המעניק לספר ניחוח ישראלי, המזכיר לי את הגבעטרון, אני מתחיל לשיר את ים השיבולים.

ליסה ממשיכה להציג את עצמה, ומתעקשת על הרקע האנגלי, ערכתי את עיתון ג'רוזלם פוסט. האם זאת הסיבה שכתבת באנגלית שחייבה תרגום לעברית ?

לפני שאנחנו נפרדים, ליסה מציינת בהדגשה, זהו ספרי הראשון. את הפגמים דוחים לסוף.ההצהרה גורמת לי להרגיש שפן הניסיונות של ליסה, סופרת הבוסר המבקשת להתגלח על זקני. אני לא פראייר לזרוק סתם כך שבעים שקלים, אני חושב בליבי, ומגלה תקיפות. לאחר רגע, אני מגלה פתיחות, הספר שלך נראה מאוד מעניין, אני מפגין נדיבות ותיקווה ממש לא מובנת.

אני מציץ בשעון, הספידי דייט עמד להסתיים, אני צריך להגיד, או לעשות משהו.

שלב - 6 סיום, ליסה בר, עשית עלי רושם גדול. אני ממהר לגהץ את כרטיס האשראי באבירות של פטרון האמנות. בום טראח, המלכודת נסגרה עלי. לא אספר לכם על המשך הרומן שלי עם ליסה, או עליזה בארץ הצבעים הנמלטים, את זה אני משאיר לדמיון שלכם.

כעת אני פונה אילכם ומבקש לשתף, האם צדקתי, או טעיתי כאשר החלטתי לרכוש את הספר הזה. שילחו לי תגובה, והצטרפו לסקר שבו נבחן יחד את חוכמת ההמונים בסימניה, האומנם היא פועלת, אם כך, מה לדעתכם, הציון שנתתי לספר הזה ? הממוצע שלכם יעניק את ציון הספר.

באשר לביקורת - אני שולח אתכם לביקורת קודמת בסימניה, שעליה אין לי להוסיף דבר. אני כמובן שומר לעצמי את זכות השתיקה לגבי חווית צבעים נמלטים.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על צבעים נמלטים - פרוזה #