ביקורת ספרותית על צבעים נמלטים - פרוזה # מאת ליסה בר (אנקה )

ביקורת ספרותית על צבעים נמלטים - פרוזה # מאת ליסה בר
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

הביקורת נכתבה ביום שבת, 22 באוגוסט, 2015
ע"י אנקה

סוף כל סוף וביגיעה לא קטנה, עליי להוסיף, סיימתי את הספר "צבעים נמלטים". לא אחת הרגשתי במהלך הקריאה שאני רוצה להימלט ממנו. ולמה ? תשאלו, אז הנני לענות לכם כאן ועכשו ובלי לצנזר את המילים הפורצות להן בכוח רצונן מהמקלדת :" סיפור העלילה ממש לא אמין".
אין מצב לעלילה וטיולים מופרכים כאלו של יהודים ב"ממלכת הנאצים" פנימה והחוצה מגרמניה ולתוכה, בתקופה של "כמה דקות "לפני המלחמה ההיא. נהפוך הוא : היהודים מגרמניה ואוסטריה ניסו ואף חלקם הצליחו להגר עם או בלי רכוש לארצות אחרות.
כל מערכת היחסים בין הדמויות מתוארת ב"קיטשיות" בלי בושה עם קריצה גדולה לכיוון ההוליוודי, מתוך כוונה עתידית להפיק סרט כלשהו, מתישהו.
הכניסה והבריחה והיציאה ממחנות הכפיה וההשמדה של הנאצים לא הגיונית. רק בגלל שאיזה צייר נאצי כושל (רמז גס לכיוון היטלר כבר אמרנו) רצה לנכס לעצמו את היצירות המופלאות של 2 ציירים יהודים.
גם הסוף לאחר יותר מעשרים שנה, מופרך למדי. איכשהו הגיבור הראשי צץ ממקום לא ידוע ולפתע פוגש את מי שרצה לפגוש שנים ומספר לה את סיפור חייהם האמתי של הגיבורים והיא מיד מאמינה ונרתמת לחשוף את האמת. לא קניתי את הסיפור ולא את היחסים בין הדמויות - מצטערת.

תוספת מאוחרת שלי כתשובה למי שטען שדווקא אהב את הספר ומוצא אותו סוחף וזורם ונעים לקריאה - הסליחה עם מי שכבר הספיק לקרוא ולעשות לייק :

בקריאת כל ספר ישנן רשמים ודעות עליו לכאן או לכאן ועל זה אין ויכוח. בעיני אם העלילה מגוחכת וקשורה לנושא השואה או למלחמת העולם השנייה ובאה לכסות גם את רצח היהודים וגם התשוקה לציור, לא יכול להיות מעמיק. לכן לא התחברתי לדמויות וגם לעלילה. כנראה שבכל זאת מבחינת הסופרת "תפסת מרובה - לא תפסת". קריאת ספר והתחושה לגביו היא הרבה פעמים רגשית ועניין של תחושת בטן וזה מה שקרה לי עם הספר הנ"ל.

26 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של אנקה
» ביקורות נוספות על צבעים נמלטים - פרוזה #

טוקבקים

+ הוסף תגובה

אורית זיתן	אורית זיתן (לפני 4 שנים ו-3 חודשים) :) :)
אנקה	אנקה (לפני 4 שנים ו-3 חודשים) אורית זיתן, תודה על דברייך. מצטערת שעברת גם את החוויה הספציפית הנ"ל בקריאת הספר.
אורית זיתן	אורית זיתן (לפני 4 שנים ו-3 חודשים) מסכימה עם כל מילה שכתבת! סיימתי לקרוא אותו לאחרונה ולגמרי מסכימה איתך שהספר הזה אינו משכנע ואינו אמין בעליל. היו רגעים במהלך הקריאה שפשוט חשתי מבוכה והתפתלתי בחוסר נוחות. לא הצלחתי להזדהות עם אף אחד מהגיבורים, מצאתי אותם שטוחים, לא נוגעים וחסרי נוכחות
אנקה	אנקה (לפני 10 שנים) לפואנטה, את יודעת מה ? את צודקת. בלי סליחה ובלי מחילה. שמחה שמוטל על כתפיי, תפקיד כל כך חשוב לשירות הציבור. קטונתי :)
פואנטה℗	פואנטה℗ (לפני 10 שנים) למה מצטערת ולמה סליחה?? מישהו צריך להיות מיוגע כדי לחסוך לאחרים. את עושה שירות חשוב לציבור. אז גם כשאת מיוגעת את צריכה להיות גאה.
גלית	גלית (לפני 10 שנים) כן.מכירה. זה היה רטורי ולמען השכלת הדור הצעיר
אנקה	אנקה (לפני 10 שנים) גלית כפרונה, אתה מכירה אותי :) הייתי חייבת לסיים ולכתוב חוות דעת. חובה מוסרית נקרא לזה.
גלית	גלית (לפני 10 שנים) אני רק שאלה למה בכוח? למה כל היגיעה? קריאה זה כיף בטח ובטח שלא סבל
אנקה	אנקה (לפני 10 שנים) אפרתי, את צודקת. אין לי על זה בכלל ווכוח. הנקודה הזאת עצבנה אותי מההתחלה. ועוד לפני כן סיימתי ספר מופתי על השואה - אני משערת שאוטוביוגרפי בכללותו או בחלקו " ללא גורל" /אמרה קרטס. אולי קראת אותו ? אם לא, אני ממליצה. איזה הבדל. וגם מדבר על חלק מהמחנות שמוזכרים בשני הספרים. לא הפסקתי להשוות ביניהם, למרות שזה לא הוגן כלפי הסופרת. שאפתנות גדולה מדי מצד סופרת יכולה להפיל אותה. קוראים אחרים התמקדו בנקודות אחרות. באהבת האומנות,בטכניקת הציור של הדמויות למשל. באזכור שמות של ציירים מפורסמים. אולי אני סתם קטנונית כלפיה :)
אפרתי	אפרתי (לפני 10 שנים) אנקתי, ספר על היסטוריה של לפני 300 שנה יכול להיות מופרך כי חוץ מהיסטוריונים אף אחד לא ישים לב. אבל על השואה? במחילה, זה קרוב מדי.
אנקה	אנקה (לפני 10 שנים) לחני, תודה לך על התגובה :) לסיפורת אין בעיה עם פיקציה או עלילה בדיונית וכו'. זה לא ספר היסטורי. לי יש בעיה עם עלילה והשתלשלות עניינים בין הדמויות שהינה לא הגיונית. הרבה אנשים מצאו לנכון לאהוב מה שהם קראו. וגם את זה אני מכבדת. את הסופרת פחות.
אנקה	אנקה (לפני 10 שנים) לאפרתי, תודה לך על החיזוקים ועל המחמאות. אם את אומרת שהנימוקים שכלתניים מי אני שאסתור ? ;)
חני	חני (לפני 10 שנים) למה למשהו בכלל לנסות למכור לנו עובדות לא אמיתיות אלא אם כן מלכתחילה זה הכיוון בספר לכתוב פיקציה דמיונית ? זה מעניין מאוד כי עובדה שהתרחשה בהסטוריה קיימת גם מעבר לפרשנות שלי או שלך.טוב ששיתפת אותנו.
אפרתי	אפרתי (לפני 10 שנים) תודה רבה, אנקה על שעזרת גם לנו להימלט בביקורת יפה ומנומקת. וזו לא רק תחושת בטן. כל הנימוקים שלך שכלתניים לגמרי.
אנקה	אנקה (לפני 10 שנים) לרץ - לצערי, אין לי את הכשרון המופלא שלך לחבר בצורה כל כך יפה ומדוייקת בין האומנות בספר לבין העלילה והקשר ביניהן. התמקדתי יותר בחולשות בספר מאשר בנקודות החזקות שלו. תיאור אהבת האומנות וכשרון הציור הבוער בלבבות 3 החברים בספר הוא דווקא אמין וההתחלה די מעניינת, בחור יהודי אמריקאי ממשפחה שומרת מצוות ( קצת לפני פרוץ מלחמת העולם השניה)עוזב הכל בעולמו: משפחה, דת, מולדת ונוסע לפריז ערב המלחמה כדי להתמסר לייעוד חייו - הציור. שם הוא מתחבר ישר ביום הראשון להגיעו לשני ציירים צעירים - אחד צרפתי והשני גרמני (זה באמת נשמע כמו תחילתה של בדיחה :) שלמרבה הפלא האומנות והציור טבועים בדמם. מתוארים הציורים שהם מציירים, רגשותיהם כלפי היצירה שלהם וכלפי היצירות של כל אחד מחבריהם. זה החלק היותר אמין. באיזשהו שלב שלושתם נסחפים אחרי החבר הגרמני לגרמניה כדי ללמוד מאומנים אקספרסיוניסטים מפורסמים את אומנות הציור. הלאה העלילה הופכת לפרק מאינדיאנה ג'ונס והספר מנסה להיות גם רומן היסטורי ???? גם רומן מתח וגם נוגס בעולם האומנות. טוב "התאווה לחיים" של ארווינג סטון זה כבר לא יהיה.
רץ	רץ (לפני 10 שנים) אנקה - אני מבין שהספר עוסק באמנות על רקע תקופה היסטורית - התקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה, האם לעובדה הזאת יש משמעות בספר, כמי שמתעניין ברומנים שמקשרים בין אמנות להיסטוריה.