ביקורת ספרותית על האור בין הצללים - ספר ראשון: הסיפור שלו מאת צוקיקו ספארק
ספר טוב

---

גבר נאה, בעל אופי קשוח וקשה לפענוח, בליין, רודף שמלות ועשיר – תכירו, בן ברטלר.
בן מעביר את ימיו בעבודה קשה בעסק המשפחתי המשגשג עד מאד, בערבים מבלה במסיבות הכי נחשקות וכשטינה ומישל, חברותיו הקודמות, לא נתלות לו על הצוואר הוא דואג למצוא עצמו בחברת בחורות שנראה כי בדיוק עכשיו סיימו סשן צילומים ל'ספורט אילוסטרייטד'. בעקבות אהבתו לבחורות יפות הוא דואג להחליף לעצמו מזכירה אישית כל חודש אך הפעם הוא מקבל לו שינוי מרענן – שירה.

שירה מלאת חינניות ושונה בתכלית מהמזכירות הקודמות של בן לא רק ביעילותה בעבודה אלא גם בעגלגלות גופה. למורת רוחו הראשונית של בן מחיצוניותה של שירה אט אט הם נשאבים לתוך פרוייקט וזוכים להעביר זמן רב אחד עם השנייה עד כדי חשיפת המגרעות, במיוחד מצידו של בן. לאחר כחודש, בסיום הפרוייקט ויממה טרם עזיבתו של בן לטיול ארוך, שירה נענית להצעתו של בן לדייט, אך מתנה זאת בדייט ביתי אצלה. בן לא יודע שההחלטה הזו תשנה את חייו לעד.

מסתבר ששירה היא כלל לא מה שבן חשב שהיא. שירה נשכרה ל"טפל" בנכות הרגשית של בן וזאת ע"י שיטת טיפול קיצונית הכוללת עונשים כבדים כגון חסימת הפה למשך ימים, הרעבה, קשירה ברצועות וכדומה. במהלך הטיפול שבן עובר אנו לומדים להכיר את אישיותו של בן ואת מה שבעצם עיצב אותה. בהמשך להתנהגותו ואופיו של בן הוא מתנגד נחרצות לטיפול ומקבל עונש אחר עונש בשל הנוגדנות שלו וזאת עד הסוף הבלתי נמנע.

אני יכולה להמשיך ולכתוב על הספר עד מחר, אך יהיה לי קשה לעשות זאת מבלי לחטוא לספויילרים ועל כן אעצור כאן. הספר קוטלג כספר אירוטי-רוחני. אירוטיקה אומנם אין שם מכיוון שמדובר בספר שנוטה יותר לכיוון הדרמה-קומית במקצת שסופה אולי קצת ידוע מראש.
הקונספט מעט הזכיר לי את 'חמישים גוונים של אפור' אך ללא הסקס ועם קורטוב של התבוננות פנימית לנפש האדם. אותה רוחניות והתבוננות פנימית עולה במהלך כל ה"טיפול" של שירה בבן.

באופן מפתיע הספר הזה הצליח לסחוף אותי, הכתיבה לא מסובכת ולא מתיימרת להיות כתובה בשפה גבוהה ויומרנית וגם אם חשבתם שהסוף ידוע מראש הספר עדיין גורם לסקרנות מסוימת ולרגש החטטנות של האדם להמשיך לקרוא. לעיתים הספר הרגיש לי כאובר-דרמה והיה אף ניתן למתן טיפה אך אם אני מבקרת את החוויה הכללית מהקריאה אין לי ספק שנהנתי.

נקודה למחשבה – במהלך הספר הייתה סיטואציה בה בן התעורר במיטתו לאחר לילה שלם של בילויים ומגלה כי ישנה לצידו בחורה אשר את שמה הוא לא זוכר, כשהיא מתעוררת הוא מנסה להתנצל בפניה ומציע לפצות אותה ע"י תשלום. הבחורה נעלבת, סוטרת לו ואומרת:
"כסף? אתה מציע לי כסף? מה אתה חושב? שאני ז*** מהרחוב?" (עמוד 272)
הכוכביות במקור בספר!!! התפלאתי מאד וזה גם חרה לי שנתקלתי בצנזור, הרגיש לי שהצנזור עושה את זה בוטה יותר ממה שזה בייחוד כשדפים ספורים לפני כן מתוארת סצנת סקס. לדעתי, צנזורים מסוג זה מורידים מכבודו וערכו של הספר וסופרים ועורכים צריכים להישמר לנפשותיהם מדבר כזה.

» ביקורות נוספות של ראיה
» ביקורות נוספות על האור בין הצללים - ספר ראשון: הסיפור שלו