ביקורת ספרותית על צלה של הרוח - בית הקברות לספרים נשכחים #1 מאת קרלוס רואיס סאפון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 9 באוגוסט, 2015
ע"י LOL


אולי משהו בשם המוזר, אולי הכריכה הקודרת, לא יודע...
אך בכל פעם שחיפשתי ספר חדש לקרוא ונקרתה האפשרות לקרוא בו, ויתרתי. שוב ושוב מצאתי עצמי דוחה אותו, כאילו הסתכלנו אחד על השני במבט שאומר שזה עוד לא הרגע הנכון.
מה גם, שבאופן טבעי אעדיף קודם כל מד"ב ורק אח"כ סוגות נוספות, כך נוצר מצב בו שנים שהוא יושב אצלי על המדף ומעולם לא הצלחתי למצוא את העיתוי המתאים לפתוח אותו.

בשבוע שעבר התרחש הנס- בצירוף מקרים לא נדיר במיוחד, שמעתי עליו מכמה גורמים, שסיקרו אותו באופן אוהד וסיקרנו אותי מספיק כדי שאתפנה לקרוא פה באתר מספר ביקורות לגביו ואחליט האם סוף סוף יימצא ראוי. ואכן רוב הביקורות היללו אותו ובמיוחד שתיים מקסימות שהטו את הכף לטובתו.
לאחר שהבהרתי לו(לספר) שיידע כי לקחתי ספר נוסף כגיבוי (קץ כלזמן של אסימוב) וכי אני נותן לו צ'אנס רק עד עמוד 60, כך שאם לא יתעלה על עצמו ויאכזב, יחזור לבלות את שארית חייו כממלא מקום(תרתי משמע) בארון. שלפתי אותו מהמדף והובלתי אותו אחר כבוד אל הסלון.

חמישה דפים, חמישה בלבד, הספיקו כדי לסחוף אותי לחווית קריאה מרתקת ואינטנסיבית כפי שלא ידעתי זה זמן רב. הסיפור משלב מתח ומסתורין, היסטוריה, אמנות, נקמנות, אהבה ומין השזורים בעלילה מהודקת ומסופרת ביד אמן. קראתי אותו בנשימה אחת, מתענג על כל דף ומצטער על שהוא עובר ומקדם אותי אל סופו הקרב בדהרה, אם כי בסיומו הצטערתי מעט על סוף ילדותי, מתוק מדי והוליוודי מדי.
לא מבין כיצד מנעתי מעצמי קריאת אוצר שכזה ונאלץ להשלים עם עובדת קיומם של עוד אוצרות כאלו- רבים ואף טובים ממנו, שלא אגלה לעולם.
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אילן של קובה (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
איכשהו אצלי זה לקח לי רק אחרי שליש ספר (וכמעט שנטשתי) להדלק על הסיפור. אבל אחלה סיפור.
שאר הספרים שלו כבר די חוזרים על הנוסחה, אם כי עדין כייפים.
מורי (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
ולאוצר הזה יש המשכים מקסימים גם כן.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ