ביקורת ספרותית על החיים כגעגוע - קריאות חדשות בסיפורי מעשיות של ר` נחמן מברסלב מאת רועי הורן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 3 באוגוסט, 2015
ע"י תומר


ישנו פער בין חסידות ברסלב כפי שהיא מצטיירת בחוץ – ברסלבים על מכוניות עם מוזיקה בפול ווליום, שמחה חיצונית מאסיבית, לבין איך שחסידות זו מצטיירת מתוך הספרים, הפרשנויות והעיונים בתורותיו של רבי נחמן.
הנראות החיצונית הינה רק חלק פעוט, שולי, מתוך העוצמות והעומקים שרבי נחמן הותיר אחריו. אחד מתוך ה 'דברים' שרבי נחמן הותיר אחריו, הינו סוגה בפני עצמה ואלה הם סיפורי המעשיות. בדומה לסיפורי עם, גם בסיפורי מעשיות אלה, ניתן למצוא מאפיינים דומים: דמויות של מלכים, בני מלכים, מבנים של התחלה – אידיליה, אמצע – משבר וסוף – פתרון, ועוד. אבל אצל רבי נחמן – אדם שנפטר בגיל צעיר, הספיק כל כך הרבה ועבר כל כך הרבה, הדברים אינם כפשוטם, אצלו אף פעם אין אותו דבר. גם כשאנו חושבים שיש עוד מאותו דבר, כנראה שאנו טועים וזה מוביל אותנו להרהר היטב במחשבותינו, כפי שהוא כתב, במילותיו הסתומות "והבן היטב".
ולמעשה, לתת פרשנות לסיפורי מעשיות של רבי נחמן, זה כמו להיכנס למרחב של אפשרויות בלתי מוגבלות. כמו להסתכל על עצמך במראה בתקופות שונות ולגלות צדדים אחרים בכל פעם שהינך מתבגר. וזה מה שקורה כאן. החיים שלנו כבני אנוש מורכבים, לעתים אף מסובכים יתר על המידה, וחלק רב מחיינו מורכב ממוטיב של געגוע. געגוע למשהו קיים. געגוע למשהו שאינו קיים. געגוע אל עבר, געגוע בהווה וגעגוע אל עתיד טוב יותר. הגעגוע הוא המוטיב המלווה את הפרשנויות השונות לסיפורים השונים. יחד עם זאת, הפרשנויות הולכות ומתרחבות ונוגעות בכל מיני נושאים הקשורים לחיינו במציאות המורכבת הזאת: מציאות עקרה, חוסר מימוש, היוולדות מחדש, ספקנות, קיומיות ועוד. נושאים הקשורים קשר עז לעידן המודרניסטי בו אנו חיים, ואף שרבי נחמן חי במאה השמונה עשרה, נראה כי הוא צפה את לבטיו והתמודדויותיו של האדם המודרניסט.
בעיניי זו ייחודיותו של הספר. אתה קורא את הסיפורים, את הפרשנות המתלווה אליהם ואתה חש שהדברים נוגעים בחייך שלך. בעצם ההתגשמות והמהות שלך. מה שאתה עובר כאדם בחייך שלך. ללא קשר לאמונה, דת. הקריאות החדשות הללו, פורסות בפנייך פתח, דרכו הינך יכול להיכנס, להביט על עצמך ואל עצמך. מעין תרפיה דרך הסיפורים של רבי נחמן. בנוסף, הם פותחים בפנייך דרכי התמודדות עם מצבים שונים, ומנסים להסביר את המצב בכדי שהאדם יהיה מודע יותר לעצמו וינסה להבין את האפשרויות הפתוחות בפניו. את הפתלתלות המסייעת. את העיקשות המתבקשת.
מה שתורם לכך, אלה הכותבים המגוונים, מתחומים שונים, כאשר כל אחד מהם נותן את הפרשנות הקרובה לתחום חייו והתחומים שונים ומגוונים: ספרות, שירה, פסיכולוגיה, דת.
ניגשתי אל הסיפורים האלה כדי למצוא נחמה, געגוע, תקווה, פשר, משמעות. מצאתי בעיקר התבוננות מעמיקה על חיי שלי באמצעות הסיפורים השונים והפרשנויות השונות. התבוננות שגרמה לי להתגעגע למשהו שיכול להיות קיים, ומעט כוחות בכדי להתמודד עם המורכבות הרבה בעולמנו.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
תומר (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
תודה! תודה חני. את צודקת, געגוע אל עצמנו, אל ההתחדשות שבנו, אל מי שאנחנו...
חני (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
אהבתי את הפרשנות שלך לחסידי בריסלב... העניין הוא שהגעגוע הזה הוא לעצמנו.הכוונה לבסיס שלנו
לא לשם שלנו או לתפקיד בחיים אלא לבסיס שלנו....כתבת יופי
תומר (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
תודה!
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת טובה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ