-אני, סקיי, אוונג'לין, או ווטאבר, מודה בפניך, המועצה לגמירת הספרים, שפרשתי באמצע של 'אוקסה פולוק'.
-וזאת מדוע?
-הוא היה דבילי, משעמם, הכתיבה שלו ניסתה לגרד קרסוליים של כתיבה גרועה, קלישאתי ולא אמין.
-פרטי והסבירי נא, סקיי, אוונג'לין או ווטאבר.
*
אז כן.
מפרטת, מסבירה ומנמקת, DON'T KILL ME YET
אני צריכה להשלים את האייקיו שאבד לי. תעשו מה שבא לכם אחר כך 0.0
*
אוקסה פולוק. [היא קוראת לעצמה אוקסה-סאן. האימה.] שמה של הגיבורה הראשית, בת הנוער ההזויה ביותר שנתקלתי בה.
.
"אוקסה פולוק היא נערה בת שלוש עשרה שעברה דירה עם משפחתה (כשאתם אומרים משפחה, לא חשבתי שאתם מתכוונים לדור ראשון, שני ושלישי) והגיעה מפריס ללונדון. (כמה חבל שהיא נמצאת באמצע שום מקום ושונאת את אנגליה. ואת התלבשות האחידה. התלבשות האחידה הבריטית יפהפייה, פאק יו) היא נמרצת (כן בטח) ובעלת חוש הומור מפותח (0.0) וקשורה מאוד לבני משפחתה (כן, את זה כבר הבנו) ולחבריה: הוריה, מארי ופאבל, סבתה החריגה דרגומירה (טרנד השמות ההזוים הגיע גם לצרפת?) והחבר הכי טוב שלה גוס. בקיצור, (זה היה קיצור?) אוקסה היא נערה רגילה למדי. (אם היא הייתה רגילה למדי, היינו פה?) כך היא לפחות חושבת עד הערב שבו הכל משתנה... (אתה ספר, בשם אלוהים. מה כל הנקודות האלו אמורות להביע?)
האירוע המדהים מתרחש היום הראשון ללימודים בסנט פרוקסימוס, בית הספר החדש שלה. הוריה שקועים בעבודתם (אולי זה רק כי אני מפרשת דברים מילולית- אבל אוקסה, ההורים שלך שקועים! את בת שלוש עשרה וגיל ההתבגרות וסטאף, אבל באמת!) ולכן היא פונה לסבתה כדי לספר לה על יומה הראשון: התלמידים קיבלו אותה יפה מאוד (אוי באמת. היא בת שלוש עשרה, בבית ספר חדש, נראה לכם שמקבלים אותה יפה מאוד?)- ביניהם מרלין (0.0) וזלדה (0.0) שהפכו במהרה לחבריה (היא רכשה חברים ביום הראשון. נו באמת)- והחלק הטוב ביותר היה שגוס למד איתה באותה הכיתה! (את מנסה להדביק אותנו בהתלהבות המאוהבת שלך, אוקסה? לא תודה) אך אוקסה אינה מספרת על התקרית המביכה והמפחידה עם אורטון מקג'רואו, המורה הקשוח למתמטיקה ומדעים... (שוב הנקודות.)
באותו ערב מתרחשת בחדרה תופעה בלתי נתפסת: (היא לא מצליחה לתפוס אותה. קשת קליטה האוקסה הזו) היא מצליחה להזיז חפצים לפי רצונה מבלי לגעת בהם! (זה נקרא טלקינזיס. אתה ספר, אתה אמור לדעת את זה.) היא, שתמיד חלמה להיות נינג'ה, (XD) מגלה לפתע שיש לה כוחות על טבעיים! (זה נכלל בתקנון של הנינג'ה, הכוחות העל טבעיים?) ("מה עשיתי? מה עשיתי? שרפתי את בובית!" 0.0) היא מרגישה אבודה ומבוהלת, ונזהרת היטב שלא לדבר על כך עם אף אחד. (אם לי היו כוחות על הייתי מספרת את זה לכולם, וגם מדגימה. אני די בטוחה שרוב בני הנוער היו עושים את זה, וגם הורסים את העולם בדרך)
אך זוהי רק ההתחלה. (אה. אם זו רק ההתחלה, אנחנו לא אמורים להיות בעמוד שלוש ולא בעמוד ארבעים?) לפתע מופיע על בטנה סימן מסתורי. (נשמע לי כמו הבתולה מריה. "אלוהים הכניס אותי להריון!" "אלוהים קיעקע אותי!" אבל זה לא קעקוע :( ) הפעם מספרת אוקסה על כך לסבתה דרגומירה, (וואט? אחרי שמופיע לך סימן בבטן את רצה לספר לה, אבל כשטילקנזסת את החדר שלך שמרת את זה בסוד? מה נסגר איתך, ילדה) אשר חושפת בפניה את הסוד המשפחתי הגדול: (אני משתדלת שלא להעיר הערות ציניות ועוקצניות כאן.) משפחת פולוק באה מאדפיה, עולם בלתי נראה שמסתתר אי שם על פני כדור הארץ. (XD) בעולם זה דרגומירה הייתה הנשגבת הצעירה, כלומר הנערה הצעירה המיועדת להנהיג את אדפיה. אבל בעקבות מזימה (אני מרגישה בתוך סרט ילדם גרוע) שנרדמה על ידי קבוצת בוגדנים בהנהגתו של אוציוס, הבוגדן הראשי, גורשו כמה עשרות מבני אדפיה מהעולם ההוא לפני כחמישים שנה. המגורשים, המכונים "אנילימילים" (אין לי מילים) (הייתי חייבת) הקימו קהילה מאוחדת וסודית (כן, אתם יודעים, לא הייתי מצפה שהם יודיעו לכל העולם שהם מעולם אחר, יו נואו) והם מנסים לאתר את אדפיה כדי לחזור אליה. (רגע, שאני אבין. אתם מתכוונים להיכנס לתוך העולם הנחרב שלכם במקום להישאר בעולם הלא נחרב שלנו? מה לא בסדר איתכם?)
הופעת הסימן המיוחד על בטנה של אוקסה (למה זה לא יכל להיות במקום קצת יותר גלוי? כדי שתצטרך להתפשט כל פעם שתצטרך להוכיח שהיא הנשגבת?) מבשר את היותה הנשגבת החדשה. היא גם התקווה היחידה עבור כל האנילימילים (אני לא מפסיקה לצחוק) למצוא את אדפיה.
אוקסה מגלה דברים מדהימים נוספים על אודות משפחתה: ("על אודות"? אולי אני לא בלשנית, אבל אני לפחות יודעת ש"על אודות" זה לא צירוף הגיוני) בקומה העליונה של ביתם סבתה מעניקה מחסה להמון יצורים משונים שהגיעו מאדפיה, ביניהם המחורפנונים (0.0), שני יצורים קטנים וחמודים שמדברים בשפה מליצית ומצחיקה. (המידע הזה ממש הועיל לי בחיים)
בבית הספר הדברים אינם מסתדרים על המורה מר מק'גרואו. בינתיים מגלה אוקסה שהוא יודע על הכוחות שלה. מדוע הוא מתעניין בה? (הוא יודע על הכוחות שלה. זו לא סיבה טובה מספיק?)
אוקסה מקבלת ליום הולדתה את ערכת הכלים הראשונה לנשגבת הצעירה, הכוללת מחמד-נצמד, צמיד קטן וחי שעוזר לה לרסן את הדחפים שלה (אני מצטערת, זה פשוט כל כך דו משמעי שזה הורג אותי XD), ונשפן גרנוקים, מעין קנה-נשיפה ליריית חצים להגנה וגם להתקפה. (אוקיי.)
במהלך החופשה (התחלת את שנת הלימודים, ואת באנגליה, לא בישראל. על איזה חופשה אנחנו מדברים בדיוק?) נוסעת אוקסה עם גוס לווילס, לביתו של ליאומידו (עזבו, אני פשוט אלך לי לפינה בחושך ואקרע את הספר הזה לגזרים), אחיה של סבתה, כדי לתרגל את יכולותיה החדשות. שם, בחבל הארץ היפהפיה הכל משתנה. ליאומידו, אוקסה וגוס מותקפים, והתוקף הוא לא אחר מאשר מק'גרואו! (אני אנצור את פיסת המידה הזו בליבי לנצח.) אוקסה מתגברת על הפחד (טוב.) ומשתמשת בפעם הראשונה בנשפן הגרנוקים שלה, וכך מצליחה להימלט ממנו. (די, באמת?)
תקיפה זו מובילה לזימון ישיבה דחופה של האנילימילים (XD) בהזדמנות זו עורכת אוקסה היכרות אישית עם נפתלי וברון קנוט, (אתם בישיבה דחופה. איפה מצאתם זמן להיכרות?) שני גולים מהדור הראשון, ועם נכדם טוגדואל, נער יפה ומסתורי שמרטיט את ליבה. (אה, אם הטעם שלך זה נער מחורר, מאופר וגותי ששותה ליטרים של דם, סבבה. מתרחקת שלושה צעדים לאחור)
אבל הזמנים קשים: במהרה מתברר שאורטון מקג'רואו הוא בעצם בנו של אוציוס (הו, באמת? ניחשתי את זה משני הרגעים הראשונים), הבוגדן הגדול. האנילימילים המומים. (אני יודעת, גם לי אין מילים XD) ברור שמק'גרואו רוצה גם הוא לשוב לאדפיה, ושהוא רוצה להשתמש באוקסה בשביל כך.
זוהי תחילתה של שלב חדש בחייה של אוקסה. כלפי חוץ היא ממשיכה לחיות חיים רגילים של נערה הלומדת בבית הספר, אך למען האמת הוריה משגיחים עליה כל הזמן, בעת שמק'גרואו ממשיך להתגרות בה. (אממ. אתם יודעים, היא יכולה לעבור בית ספר. או להגיש תלונה על המורה הזה.)
כעבור זמן קצר מציג הבוגדן ניצחון מחריד: מארי פולוק, אמה העדינה של אוקסה (-_-), משותקת כתוצאה ממחלה בלתי ידועה שתוקפת את מערכת העצבים שלה. (אתם יודעים, בדקתי את זה, והתסמינים שלה הם לא של מחלה בלתי ידועה, הם של ניוון מערכת העצבים או משהו) דרגומירה מצליחה לייצב את מצבה, אך הדאגה ממשיכה לשלוט בחייהם. לבסוף מסתבר שסבון, (די. תהרגו אותי וזהו.) שקיבלה אוקסה ליום הולדתה מזואי, בת כיתתה, הוא שגרם לשיתוק של אמה. זואי מתגלה כבתו של אורטון מקג'רואו. (לא, באמת, אתם מוכנים להחליט מה שם המשפחה של הבחור?)
הבוגדן אינו מניח לאוקסה: ערב אחד היא נופלת במלכודת שהוא טמן לה, והוא מצליח לבודד אותה בבית הספר הריק. (אני מוטרדת כרגע. כולנו מודעים לעובדה שמורה מטרידן פלוס בית ספר ריק פלוס נערה לא נגמרים טוב.) אוקסה נתונה למתקפה נוראית. (מטומטמת אוקסה, מטומטמת אוקסה.) מכות הקסם ניחתות עליה ללא רחם. (סבתא הכל יכולה לא יכולה להטיל עליה מגן או משהו?) אוקסה משתלטת על המצב לרגע קצר ומצליחה להימלט, אך משלמת על המפגש הבלתי צפוי: (הייתי קוראת לזה מתקפה, אבל אני לא מצפה יותר לכלום) מקג'רואו תוקף אותה במרקיבן, הגרנוק האיום שגורם לריקבון של הגפיים! (אה, יכול להיות שזו הגרסה הכתובה של דורה? כל הסימני קריאה האלה נשמעים לי כמו הקול המתלהבי-מתלהבי שלה) גוס, שנמצא במקום, מציל את אוקסה ברגע האחרון. (לא אמרנו בית ספר ריק? וגם, מה פתאום הוא צץ? לא יכולת להגיע מוקדם יותר?) בנדיקטה לב-שבור המסכנה (יש לה שם משפחה אומלל), נקלעת בטעות לזירת הקרב ומשתגעת.
אך האסון הנורא ביותר מתרחש כמה ימים לאחר מכן: (אני חולה. התסמונות הם מכת יתר של סימני קריאה ונקודותיים. הצילו את עצמכם, זה מאוחר מידי בשבילי) דרגומירה מגיעה לביתו של אורטון מקג'רואו לבדה. (אה. נראה לי שהטמטום הזה הוא גנטי.) כשאוקסה מגלה זאת, היא פורצת עם גוס לביתו של הבוגדן. (אכן עבר בגנים) הם מוצאים את עצמם מול שתי דרגומירות זהות לחלוטין, (לאלאלאלא שתיים? לא הצלחתי להתמודד עם אחת, עכשיו שתיים!) אלא שאחת מהן היא רק "העתק", שבתוכו מסתתר הבוגדן המסוכן. (תהרגי את שתיהן וזהו.) קרב חדש ונורא מתרחש, ובמהלכו חייבת אוקסה לגייס את כלה אומץ שלה (אה, יש לה כזה בכלל? זה סתם טמטום טהור, לא אומץ) כדי להציל את סבתה. (ממה?) למהל היא אינה לבדה: (פרפורי גסיסה) שוב ניצב אבאקום (אוקיי, טרנד השמות ההזוים לגמרי הדביק את הצרפתים) הסנדק החכםש לה דרגומירה, מגיע גם הא ומסיים את הקרב הנוראי בפעולה קיצונית: (הבקשה האחרונה שלי הייתה רק לחיות עוד חודשיים מהיום. אני רוצה להיות בת שלוש עשרה :'( ) הוא נושף על מק'גרואו א הגרנוק הקטלני מולם, המצליב, שבולע את אורטון מקג'רואו לתוך חור שחור ללא תחתית.
ללא תחתית? האמנם? (די. רדו ממני. אני לא מסוגלת לסבול את זה.)
*
זה הסיכום שהופיע בספר הבא (אחד פלוס אחד במחיר אחד ארור). והספר עצמו נמרח על 600 עמודים בדיוק. שני דפי וורד וחצי זה הסיכום פלוס ההערות שלי. רק שתבינו. אז.
*
-אה... אנחנו מבינים למה פרשת.
-כן, גם אני.
וואו, ממש חפרתי.
נאא, לא נורא, הבהרתי את הדעות שלי כנדרש~
