אז פעם אחת ראיתי את הספר הזה על המדף ואמרתי לעצמי למה לא. ואז הבנתי שטעיתי. הפרק: "מעוות הזמן של נוביקוב" או משהו כזה גרמו לי לבחילה (במיוחד בגלל התמונה המלווה את העמוד הראשון של הפרק. אחר כך גם הקטע עם האבנים האלו וזה שאריק נעשה מכוער ממש גרמו לי רצון להקיא. אז החזרתי תספר לספרייה ויותר לא התקרבתי לסדרה.
מאז עברו כמה שנים, ופתאום ידיד שלי שאל אותי אם קראתי אריק רקס, סיפרתי לו על החוויות שלי עד כה והוא ממש התפחלץ כי אמר לי שהתחלתי מהספר השלישי ונתן לי לקרוא את הראשון.
אחר כך הבנתי שזה עניין של גיל וגם הבנתי שהסדרה הזאת היא פצצות לגבות וחייבים לקרוא אותה בכל מחיר.
בקיצור: מומלץ מאד אבל לא לבעלי קיבה חלשה בתיאורי ספרים!.

ספר משעשע ומעט מצחיק , הענינים ברובו די לעוסים , המון מקומות בכתיבה יש חזרה אינטסיבית על ענינים שקרו קודם לכן מקומות וכו' כאילו הסופרת מנסה למשוך את הכתיבה על מנת שיצא יותר דפים וחבל!
העלילה מתקדמת באופן צפוי למדי ,הפתיחה מוזרה ולא אמינה לקורא גם בשביל פנטסטי מופלא כהגדרת טודורוב ,מחכה בקוצר רוח להכיר את שאר קורבי משפחתו של אריק ,דמותו של הנסיך קושקושון הוסיפה רבות ליצירה ואולי אפילו הצילה אותה מהרס מוחלט .

ספר נהדר כדי מאוד לכולכם ליקרא אותו הוא השלישי בסידרה הרישון הוא עין הדרקון

אחרי שגמרתי את הפרק עים האייל לא יכלתי להפסיק להגיד בי-היינד