ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 18 במאי, 2014
ע"י ~RAIN~
ע"י ~RAIN~
קניתי את הספר הזה. באמת. קניתי אותו. בכסף שמן וטוב.
לא מספיק הסבל שבלקרוא אותו ? למה אני צריכה לראות אותו תקוע אצלי בבית, בידיעה שהייתי יכולה לקנות בכסף המזורגג הזה שוקולד ?
או ספרים ? כן. גם ספרים יהיה נחמד.
למה עשיתי את הטעות הזאת ? למה ?
כי אני פשוט ילדה מפגרת וחסרת כל חוש טעם בכריכות.
ובחזרה לביקורת.
אז הנה ההיסטוריה הארוכה של הדברים הגרועים בספר הזה.
למה, לכל הרוחות*, נותנים לספרניות לכתוב ספר ?
[*מצטערת, באנגלית זה נשמע יותר טוב. הכל נשמע יותר טוב. למה אני לא בריטית?]
אז זה התחיל כך. שני ספרניות צרפתיות [אחת מדברת גם סינית], מה שמה ומה שמה, פרסמו את אוקסה פולוק בבלוג. משום מה, ילדות צרפתיות, קטנות, מטומטמות, וחסרות כל חוש טעם קראו אותו, התאהבו בו, התעלקו על איזה צייד כישרונות מסכן, והכריחו אותו באיומי רצח להוציא את הספר הזה לאור.
לא, כאן זה לא נגמר. כי אתם תצטרכו לסבול עוד ארבעה ספרים בסדרה. ארבעה ספרים של 600 עמודים.
הבה נריע לטימטום הבלתי פוסק של האנשים בימינו.
והוא [הכוונה לטימטום, כן.] ממשיך. ממשיך עם הדמויות והעלילה המוזרה שלא נותנת לך שום דבר הגיוני להיאחז בו.
אז אוקסה נכנסת להתקף זעם מסעיר, ואחר כך בוכה כיאה לילדה ממוצעת בת שנתיים, וכל בני משפחתה מתרפסים בפניה.
[פויה, אוקסה. איכסה.] למה לעזאזל הספרניות המפלצתיות האלו לא יכלו ליצור דמות אחת אמינה ?
ובאמינה אני מתכוונת להתנהגות של נערה, לא של אישה בת ארבעים כשהיא בהיריון.
סטגדיש. ויהיו עוד בדיחות עלובות כאלו.
הספר נמרח ונמרח ואתה מחכה ומחכה לקצת היגיון, בתוך כל השמות והדמויות המוזרות והסגנון של הספר הוא לא טוב. לא מקצועי מספיק. אני רצינית. ילדות בסימניה כאן כותבות יותר טוב מהן. הרבה יותר טוב.
מי לעזאזל מתרגם מילה למחורפנונים? [אגב, יצורים שלגמרי מועתקים מגמדוני הבית של הארי פוטר.]
ומה שמפליא זה שכשאוקסה מגלה את כוחותיה המדהימים, היא לא מתחרפנת וחושבת שמקומה הוא בבית משוגעים.
לא ולא, היא תמיד ידעה שהיא נועדה להיות נינג׳ה מוזרה שיכולה לעוף.
אוי אוי. כמה אמין.
וגם חברה הטוב גוס ועוד ילד ששכחתי את שמו, רואים את כישרונותיה המדהימים ומתאהבים בה בין רגע.
אבל לא ולא, אוקסה מתאהבת בבן דודה האפל, ששתה ליטרים של דם ושכל הפרצוף שלו מלא עגילים. יופי. ובן הדוד הזה קורא לה נשגבת קטנה שלי.
באתי להקיא כל פעם שקראתי את הביטוי הזה.
דושקה שלי ?
אני יכולה עוד להמודד עם ביטויים דביקים ומוזרים, אבל להמציא ביטויים או-מה-שזה-לא-יהיה ולדחוף אותם לכל משפט מסכן בספר?
ככה, ספרניות יקרות בגיל העמידה, בני נוער לא מתנהגים.
למה לא, עוד מעט הם יקראו אחד לשני יקירי, אהובי, מלכי הנשגב, משוש עיני, משמע אוזני-
אני חושבת שהבנתם את הרעיון.
והנה מסקנה מבריקה.
ספרניות הן לא סופרות.
SO KEEP TRYING
אז, אה, לא ממש ממליצה. אולי תצליחו לא להירדם משיעמום. זה יהיה בהחלט הישג גדול.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
~RAIN~
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
אכן ^^
|
|
|
תות :>
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
.
הספר הזה שנים אצלי על המדף, כל פעם מישהו אחר ניסה לדחוף לי אותו לידיים, מזל שלא נשברתי ולא התחלתי לקרוא על מעללייה הבלתי סבירים בעליל של מיס פולוק... ואו אפילו רק לקרוא על הביטויים מהספר התחלתי לדבר ככה *-*
|
|
|
הלוחשת לספרים
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
לגמרי צודקת. לא המשכתי לקרוא מעבר לספר הראשון
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
