הביקורת נכתבה ביום שלישי, 2 באוקטובר, 2012
ע"י הלוחמת
ע"י הלוחמת
אין איך לדרג את הספר, כי אם אני אדרג שלושה כוכבים, זה יראה כמו ספר גרוע, אבל ארבעה כוכבים זה כבר יותר מידי לדעתי.
פויה, ספר. אתה לא עושה לי חיים קלים.
למה פויה?
כי, קודם כל, על הכריכה הקדמית ניתן לראות שלושה סוגים שונים של גופנים, ועל האחורית-ארבעה.
יש בלגן נוראי וזה די מתסכל, אבל אולי רק אותי (אני אובססיבית לגבי עיצוב ספרים ועיצוב בכלל.)
אז אחרי שעוברים את זה, מגיעים סוף סוף לסיפור.
הספר מספר על אוקסה-כן, זה השם שלה, אני נשבעת- נערה צרפתית שעוברת לבית ספר חדש, לעיר חדשה ולתחילת חיים חדשים. היא מתמודדת עם בעיות קצת יותר רציניות מבעיות ההתבגרות הרגילות, כשסימנים מחשידים לקסם מתגלים בה.
עכשיו כשגמרנו עם התקציר, בואו נעבור לחלק המעשי.
כך נראה אדם ממוצע שקורה את חמשת הפרקים הראשונים(הקצרצרצרצרים!):
אה?
למה הכתיבה מוזרה?
אולי זה רק התרגום?
המ...
לעזעזאל עם העלילה המכובסת!
*דפיקת ראש במיטה*
למה לקרוא למשהו "מחורפנון" בכלל?
כך נראה אדם ממוצע שקורא את הפרקים החמישי עד החמישים:
אוקי, זה מתחיל להיות מענין...
*מרפרף על כמה עמודים*
נחמד, נחמד...
משתפר...
אוף! למה לתרגם משהו ל"בפנימים" ו-"בחוצים"?!
אולי זאת שוב רק אני, אבל מישהו חוץ ממני שמע על ההוצאה "דני ספרים"?
אז אחרי ששורדים את חמישים הפרקים הראשונים- אין מה להגיד, הספר מקסים.
הוא מרתק בצורה מחרידה, הוא זורם ומותח, הדמויות מקבלות סוף סוף עומק ומשמעות.
יש אפלה בספר, הרבה דברים הם לא כמו שהם נראים אלא מסובכים הרבה יותר. אם מצליחים לעקוב אחר הסיפורים המייגעים מעט, מרגישים את העלילה מתפתחת ממש מתחת לאף.
וזה נורא כיף, רק למה הסופרות היקרות לא יכלו לרתק אותי כבר לפני 30 פרקים?
נסתרות הן דרכי הסופרים.
הספר טוב, תקראו אותו, אבל אני לא בטוחה שכדאי לכם לסמוך עליו יותר מידי. לא תצטערו, אבל לא בטוח שתקנו את ארבעת הספרים הבאים בסדרה, מפאת חשש לשיעמום מוות.
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
