ביקורת ספרותית על רודף העפיפונים מאת חאלד חוסייני

---

מתי פעם אחרונה חשבתם על אפגניסטן?
כשמשחקים ארץ עיר מי באמת רושם אפגניסטן כשיוצאת האות א'?
כשחושבים על עוני בעולם או על מדינה מוסלמית מי באמת חושב על אפגניסטן?

כשבאתי לקרוא את הספר הזה הנושא הזה והמדינה הזאת היו נראים לי רחוקים ממני מאה שנות אור.
מה הקשר שלי לאפגניסטן? אני לא יודעת על המדינה הזאת כמעט כלום ! אפילו לא ידעתי את מיקומה המדויק במפת עולם.
ואכן במהלך קריאת הספר הבנתי כמה לא ידעתי. הספר מתאר את אפגניסטן בשתי תקופות עיקריות :
התקופה שלפני כיבוש ברית המועצות והתקופה בה שלט שלטון הטאליבן במדינה. כל מה שקרה במדינה ושמוצג בספר הוא מאוד מעניין. הספר מציג את אפגניסטן מנקודת מבט מעניינת. הוא מציג את אפגניסטן האחרת, לא זאת שהואשמה בעזרה לאל-קעידה ולגרימת אסון התאומים, לצד זאתי שכן ואת ההבדל בניהן.

זה אחד הדברים שיותר נהנתי מהם בספר. זה ותיאור החברות של אמיר וחסן. התיאור היה חמוד ומרגש (למרות שלפעמים הוא היה קצת קיצ'י). זה היה החלק האהוב עליי בספר וכל שאר החלקים די התגמדו לידו...

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

היו לי ציפיות מהספר הזה.
את הספר השאלתי מחברה. היא אמרה שלאחרונה היא מאוכזבת מכל ספר שהיא קוראת כי אחרי הספר הזה שום דבר לא נראה טוב. אחרי שהיא אמרה לי את זה כבר ציפיתי לספר מרגש וסוחף בטירוף. ציפיתי להתרגש ממנו ולהתאהב בו כמו מהספר הקודם שהיא הפצירה בי לקרוא, שומרת אחותי. כמו כל המחמאות וההמלצות על הספר אמרו שיקרה.
זה לא שהספר לא היה מרגש ועצוב - הוא אכן היה אבל קצת , הרבה פחות ממה שעשו ממנו.
זה לא שהוא לא היה מיוחד ועורר בי מחשבות - מחשבות אלו והמיוחדות של הספר היו פחות קשורים לעלילה ויותר לתיאורים של אפגניסטן.
זה לא ספר שהותיר עלי רושם עצום יותר מספרים אחרים.
זה מסוג הספרים שנחמד לקרוא ואולי יום יבוא ואקרא אותו שוב.
אבל זה לא ספר שייחקק לי בראש כספר בלתי נשכח או כאחד הספרים הכי טובים שקראתי .

» ביקורות נוספות של אנונימית
» ביקורות נוספות על רודף העפיפונים