ביקורת ספרותית על כבוד המשפחה מאת רוגל אלפר
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 5 ביולי, 2015
ע"י אנקה


כבוד המשפחה

מילה אחת היכולה לתאר את התחושה שלי עם סיום הקריאה : מזעזע ! ועוד כמה מילים : מבחיל, דוחה כואב. ועוד יותר מדויק: מועקה כבדה אפפה אותי בעת הקריאה ובכל זאת קראתי את הספר תוך זמן קצר. אולי יומיים מיום שהגיע הספר לידי.
הסופר בנה דמות של מפסידן (שלבי שמו) מילדות, מגושם ודי דוחה פיזית. הגדל במשפחה מנוכרת ולא תומכת. חווה ילדות קשה ונושא להתעללות כולל בצבא.
הוסיף לזה קורטוב של בחירת התרועעות עם אנשים ובעיקר נשים שמרעילות את חייו ונשמתו, אולי זאת ורסיה אחרת לדמות האם המסרסת, ועובדה ששלבי בעצמו נדבק ברצון הזה לסרס את אשכיו. ההידבקות של שלבי כמו קרציה לדמויות הנשים הרעות והסדיסטיות כולל אמו הורתו במין השלמה עם הגורל לא מובנת לי בעליל. הוא יושב ושותק וסופג את כל העלבונות לתוכו וממשיך לרצות את הסובבים במקום להתנתק מהדמויות המרעילות בחייו הוא מתחבר לנשים שעושות לו רק רע או במקרה הטוב לא מתאימות לו. זוהי התנהגות המשך ליחסה של אמו אליו מילדות כאל ילד שלומיאלי שלא הצליח לרצות אותה אף פעם.
הסופר הוסיף לאישיות של שלבי המפסידן, רצון לאהוב מבלי להיות נאהב ולתת לסביבה לנצל אותו, הוסיף לו מחלות נפש שונות (אני לא ממש יכולה לאבחן ולהגדיר אותן), הלביש על כתפיו ,הרחבות אמנם, ילדים לא שלו, מקום עבודה לא מתאים, שנאה עצמית חזקה עם רצון להציל את הסביבה ומה שקיבלנו בסוף הייתה פצצת זמן מתקתקת שהייתה חסרה רק לחיצה קלה על ההדק. סיפור נוראי. כתוב בשפה פשוטה מאוד, ולפעמים אפילו משעממת מאד, ובכל זאת כפי שמסתכלים על משהו מבחיל בטירוף מבלי יכולת להתנתק ממנו יש בספר משהו המושך את הקורא להמשיך עוד מבלי להניח אותו מהיד.
זהו ספר שדמויותיו סוחבות על גבן ללא רחמים עבר קשה והווה בלתי אפשרי. ומכאן, היחסים בין הדמויות הדי מוזרות ולא "קונבנציונליות" לבין האנטי גיבור שלבי ועד לסוף שגם הוא די לא מתאים לשאר העלילה. מאחר והדמות מתנהלת בהתנהגות בלתי צפויה גם הסוף בלתי צפוי. ואין אקדח במערכה הראשונה.
שתי הערות נוספות לגבי הספר :
א) התמונה היפהפיה ומלאת הרוך והעידון על כריכת הספר אינה תואמת בעליל את העלילה ולא את התוכן הקשה הרווי בתיאורים
מזעזעים על הפרשות גוף והתנהגות ביזארית של דמויותיה.
ב) שמו של הספר "כבוד המשפחה" – אינו מתאים לא לעלילה ולא לדמויות ואין לי מושג קלוש מה הקשר בין השם הנבחר לספר.
המלצות ? אפשר לקרוא אבל לא לצפות לגדולות ונצורות ואגב, לא קראתי ספר אחד של רוגל אלפר.
כך שבאתי לא משוחדת, רק עם רשמים נקיים וטהורים מהקריאה על הספר הנ"ל.
31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אנקה (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
פואנטה חביבתי, תודה רבה על הברכות :) הגדרה נהדרת : ראש מצעד הפזמונים.
לצערי, אין שם סטירה חברתית נוקבת. ואם יש אינני רואה אותה.
רק אוסף של דמויות ביזאריות שמוצאות זו את זו ומנהלות חיים
וביזאריים וסוף ביזאר עוד יותר.
מצטערת שאני לא מאמתת את הכתוב על גבי הכריכה האחורית.
השיר דווקא יפה. מעולם לא שמעתי אותו. יש לאלפר רוגל כנראה משיכה לפסיכו-פטיה :)
פואנטה℗ (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
יקירתי, רק עכשיו שמתי לב שהאפלת על להיטים נצחיים והגעת היישר לראש מצעד הפזמונים. אז במילה אחת - ברכות!
באשר לספר, נשמע שספגת מנה מכובדת של ביזאריות מרוכזת. תנחומיי.
לא מצאת בו 'סאטירה חברתית חריפה' כמובטח בתקציר?
הנה לך עוד משהו מזעזע לא פחות, מתוך האלבום של כבוד הסופר. תקשיבי טוב-טוב למילים:
https://www.youtube.com/watch?v=kOJnf5PzT4I
אנקה (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
לפניולה יקירתי, נראה לי שאני מזוכיסטית :)
תודה מקרב לב על המחמאות. לשמוע ממך, זה לא יסולא בפז.
panyola (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אנקה למה? למה לסבול? לקרוא כזה ספר מגעיל עד הסוף ועוד לכתוב בקורת מעולה זה יותר
מאשר בן אנוש רגיל יכול לשאת אנקה :)
אנקה (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה לכל אלו שאהבו את חוות דעתי. נסכתם בלבי הרגשה נעימה.
אנקה (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
לנצחיה - בבקשה. את שלי אמרתי :) מכאן כל אחד מחליט לעצמו.
אגב, אני לא בדעת יחיד התחושות שתיארתי ליוו הרבה מהקוראים.
אנקה (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
לחגית - אכן כן. הרגשה מאוד לא נעימה בסופה של קריאה בלשון המעטה.
נצחיה (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה על האזהרה
חגית (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אמאל'ה!! נשמע מדכא





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ