ביקורת ספרותית על פרנקנשטיין בבגדאד מאת אחמד סעדאווי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 29 ביוני, 2017
ע"י אנקה


אם היו אומרים לי שאקרא בימי קיץ חמים ומהבילים אלו ספר פנטזיה (חצי) ופארודיה מקאברית (חצי) וגם אהנה ממנו, לא הייתי מאמינה.
שנים שחברתי גלית הרמת-גנית לשעבר וראש העינית בהווה מנסה לשכנע אותי באמצעי שכנוע נמרצים ועקביים לקרוא פנטזיה ומד"ב למיניהם אבל אני ממשיכה בשלי - לא !
זה לא שלא קראתי מעולם פנטזיה. בוודאי שכן, אבל יש גבולות שאני לא מוכנה לחצות במודעות מלאה לחומר הנקרא פנטזיה/מד"ב והספרים, מהסוגה דלעיל,
כלולים בסייגים שהגבלתי את עצמי.
אני בהחלט נהנית לקרוא פארודיות טובות אך מעטות מסוגן שנכתבו אי פעם אבל שילוב מוצלח של שתי הסוגות, טרם קראתי.

והנה, ביום בהיר אחד בשבוע שעבר, בספריה עירונית קרית אתא, כמובן, הידועה לתפארת בזכות אחד מכוכבי סימניה ובזכותי מזה 8 שנים אחרונות, החזרתי כמה ספרים לדן (בשבילי) ומסמר עקרב (לקוראי סימניה) בעודי מתלבטת אם לקחת עוד ספר או לברוח מהר הביתה אל מאות הספרים הלא קרואים שיש לי על המדף, פנה אליי חביבנו ושאל : נכון שבזמן האחרון את נוהגת לקרוא ספרים של סופרים ערבים ? אכן כן ! הייתה התשובה, והנה בחיוך מנצח חוזר דן מאזור הספרים החדשים והניחוחים בארומה של הדפסה ישר מהמכבש ומושיט לי ספר עם כריכה מעניינת עד מאוד וכותרתו מגוחכת להפליא : פרנקשטיין בבגדאד.

לכאורה, היש דבר והיפוכו יותר מצירוף המילים הנ"ל ? מה למומיה אירופית שהפיחו בה חיים במאה ה-19 ומטילה חתתה על הציבור לבין בגדאד של השנים האחרונות ? מה לפרנקנשטיין שם אשכנזי מובהק, לבגדאד - עיר ערבית שהיא סמל ומופת לתרבות מזרחית מזה אלפי שנים ?

מסתבר שיש ויש. קשר הדוק בין המושגים הללו נוצר הודות לאחמד סעדאווי סופר עיראקי בעל דמיון פרוע ופורה וכשרון כתיבה לא קטן שכתב רומן משובח, המשלב בתוכו מציאות קשה של כאוס, מלחמה של כל בכל ושאר פורענויות שנחתו על העם העיראקי ב-26 שנים האחרונות לבין אגדה אורבנית שנולדה במוחה הקודח של סופרת אנגלית צעירה מהמאה ה-19 מרי שלי שמה, הנ"ל השתתפה בתחרות כתיבת סיפורי אימה ויצרה את ספר המד"ב הראשון בשם פרנקנשטיין, דרך אגב, השם הוא של יוצר המפלצת ולא של המפלצת עצמה.
בספורה של מרי שלי – מפלצת שנוצרה מחלקים של בני אנוש בידי סטודנט צעיר פרנקנשטין שמו לצורך הבנת תיאורית המוות, בתחילה היצור טוב לב ועוזר להציל אנשים ממוות אבל בשלב מסוים היוצר (פרנקנשטיין) מאבד שליטה על היצור שהופך לעצמאי בפעילותו בשטח וגורם לנזקים לרצח ולפורענות בגלל תסכול אישי מיחס הסביבה אליו.

אצל סעדאווי , יוצר אחד מתושבי שכונת בתאווין בבגדאד, יצור המורכב מאבריהם של נרצחי פיגועים שמתרחשים מדי יום ביומו בעיראק ומקפחים את חייהם של רבים וטובים שאינם מעוניינים במלחמות, המורכב מאיברים של נרצחי הפיגועים ומטרתו של היוצר להפעיל את המפלצת המכוערת הנ"ל כדי לנקום באותם מבצעי פיגועים ושולחיהם. אך אוי ואבוי ,היצור שרוחו של אחד הנרצחים נדבקה (מלשון דיבוק) אליו משנה את פעילותו ומתחיל לפגוע בחפים מפשע מכיוון שגורמים עוינים למיניהם ויועצי זדון (אסטרולוגים למיניהם) למנהיגים עיראקים מושחתים משתלטים על מחשבותיו ושולחים אותו לבצען.

במציאות של מלחמות ומוות שקשה להגיון להכיל ולקבל ובוודאי קשה אף יותר לשים להם קץ, יוצר סעדאווי דמות פלאית מיתולוגית, סוג של סופרמן אבל מהסוג המכוער והמפחיד כדי לנקום בכל האחראים למצב הנואש שנמצאים בה תושבי עיראק אחרי עידן מלחמת עיראק השניה.

למרבה הפלא, הצלחתי לחבב את הדמות של המומיה הנ"ל (הנקראת 'מה שמו', בערבית זה נשמע יותר טוב :' שו איסמו'), בגלל האמפטיה לרוח הנרצח שהתלבשה על הגוף המפלצתי. הרוח חסרת המנוח של שומר במלון שאיבד את חייו בפיגוע אבל רוחו עדיין משוטטת ברחבי השכונה ומתבייתת ברגע המכריע על גוף הסמרטוטים האנושי שאחד מאנשי השכונה, סוחר רהיטים עתיקים בפרנסתו ומספר סיפורים בדויים ממוחו הקודח והשיכור, יצר.
למפלצת יש אבא (כפי שלג'פטו היה את אביו הנגר) ומסתבר שיש גם אימא, עוד דיירת וותיקה של השכונה שאיבדה את בנה במלחמת עיראק–אירן לפני עשרים שנה. כשהמפלצת באה להתארח בביתה היא משוכנעת שרוחו של בנה המת שבה אליה הביתה.
מעשיו של מה-שמו מתפרסמים ועוברים מפה לאוזן ומכאן לשם גם לעיתונאי שרודף אחר סוחר העתיקות ו"אביו" של המפלצת כדי לחלץ ממנו את הסיפורים, כנ"ל אנשי המודיעין והאמריקאים בבגדאד מכיוון שהם חושדים שיוצר המפלצת הוא בעצם הרוצח.
מבולבלים ? מבטיחה שאחרי קריאת הספר הנ"ל הכל יראה הגיוני. אדרבא, אין דמות אחת מיותרת ואין עלילה מופרכת . הכל נרשם בתודעתי ובזיכרוני לאחר שסיימתי לקרוא עם הרבה חיוכים על השפתיים והצדעה דמיונית לרעיון ולביצוע של סעדאווי. מברוק עליכ יא כאתב עבקרי !

והתודות ממני אל : אחמד סעדאווי – הסופר המוכשר.
הוצאה לאור שהרימה את הכפפה : כנרת זמורה דביר
למתרגמת : ברוריה הורביץ.
ולאחרון אבל הכי חביב למסמר עקרב שהציג את הספר בפניי לראשונה ובזכותו
קראתי, החכמתי ונהניתי מאוד.






40 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אנקה (לפני 7 חודשים)
תודה נעמי :) אני סמוכה ובטוחה שיש לך אוצר מילים גדול יותר בערבית. את רק לא מודעת שאת משתמשת בשפה בגלל שכל כך הרבה מאוצר המילים בשפה נטמעו להם בשפתנו.
סבבה, אשכרה, אהלן, יא אללה,שאפה, עיוני, סלאמאת... להמשיך ? :)
נעמי (לפני 7 חודשים)
וואלה אנקה יש מצב שהצלחת לשכנע למרות שאני מזדהה עם ההסתייגויות שלך בפתיחה,
אחלה ביקורת!
(וואלה, אחלה, בערך חמישית מאוצר המילים הערבי שלי, לבושתי...)
אנקה (לפני 7 חודשים)
לחני, אולי באמת. אף פעם אל תאמר - אף פעם !
פנטזיה טובה - הולך אבל מד"ב ? עדיין לא השתכנעתי :)

קיץ נעים גם לכם.
מסכימה אתך לגבי דן.
חני (לפני 7 חודשים)
ואולי זה פתח אנקה לבאות... ואולי תהפכי לאוהבת ספרי פנטזיות,לעשות משהו שאף פעם לא עשית עדיין
מרענן את התאים.
קיץ נעים
ואיזה מזל שדן אתנו.
אנקה (לפני 7 חודשים)
למחשבות תודה רבה :) אני לא בטוחה שמסמר עקרב קרא בעצמו את הספר. הוא רק זכר שאני קוראת ספרות של סופרים ערביים. אבל במקרה שלי הייתה לו ממש הברקה.
מחשבות (לפני 7 חודשים)
סקירה נהדרת. למסמר טעם טוב (ונעזוב את הספר ההוא) ואני שמח שאהבת. כתבת משכנע.
אנקה (לפני 7 חודשים)
את כסו אותי באיזאר כבר קראתי. את תמונות שעל הקיר לא. כנראה פספסתי.
ושוב תודה על הכל :)
מסמר עקרב (לפני 7 חודשים)
לצערי, כמעט ולא מתורגמת ספרות עיראקית לעברית. בצר לנו נסתפק בספרי מקור של סופרים בני העדה, ואכן סמי מיכאל ואלי עמיר הם המוכרים (והטובים, לדעתי) שביניהם. בשנתיים האחרונות יצאו שני ספרי מקור כאלו, "התמונות שעל הקיר" ו- "כסו אותי באיזאר". אם במקרה תהיי מעוניינת שאשמור לך, בשמחה גדולה.
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=976213
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=979563
אנקה (לפני 7 חודשים)
ל-cujo תודה רבה ! אם תקרא אותו אנא חזור לספר איך היה.
אנקה (לפני 7 חודשים)
תודה דן יקר. הזכות והכבוד הוא שלי להכיר אותך.
תודה על העידוד וההמרצה לכתוב. זה לא מובן מאליו.
מסור לאביך בברכת קריאה נעימה.
האמת זה עשה לי תיאבון לקרוא עוד סופרים עיראקים אחרים. היחידים שאני מכירה הם דווקא סופרים ישראלים מהעדה העיראקית , בעיקר : סמי מיכאל ואלי עמיר. מעניין היה לקרוא סופר עיראקי שחווה את המציאות כפי שהיא בשנים האחרונות.
cujo (לפני 7 חודשים)
תודה על ההמלצה! יופי של ביקורת:)
מסמר עקרב (לפני 7 חודשים)
היה שווה לחכות כל כך הרבה זמן שתחזרי לכתוב! מקסימה!! לא רק הביקורת אלא גם הכותבת, ואני שמח על הזכות הגדולה שנפלה בחלקי להיווכח בכך בחיים האמתיים.
את הספר אקרא, כמובן, אבל קודם אתן אותו לאבא שלי, שהוא יליד בגדאד ומשווע לספרות עיראקית אותנטית. אז תודות רבות מכל המשפחה...





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ