• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
האגם

האגם

מאת בננה יושימוטו

הביקורת של לינה

תמונה של לינה
דירוגדירוג
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:2005
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
7ספרים
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

אחרי שקראתי את "המטבח" המצוין של יושימוטו מאד רציתי לקרוא ממנה עוד. לצערי האגם לא עלה על הציפיות. כמו שאמרו קודמיי, קו העלילה נשמע מבטיח ובאמת הזכיר קו שגם מורקמי יכל לכתוב בו: שני אנשים מכונסים בעיר הגדולה שרואים אחד את השנייה בקביעות דרך החלון מתחילים לרקום קשר עדין ביניהם. אך לצערי שם הדמיון וההבטחה גם מסתיימים.

רק במידה ואתם מעריצים אדוקים.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של מאירה
מאירה
תמונה של מורי
מורי
2קוראים|גיל ממוצע57|50%נשים

על המבקרת

תמונה של לינה

לינה

ותיקה
חברה מזה 15 שנים
132 ביקורות•630 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של לינה
לינה
ותיקה
חברה באתר מזה 15 שנים
ביקורות132
לייקים שקיבלה630
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת74ספרות מקורית23מתח ריגול והרפתקאות4

דיון על הביקורת

1 תגובה
•לפני 11 שנים

אני חושבת ש"האגם" קסום מתחילתו ועד סופו..

"המטבח" - גם.
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של לינה

סיפורה של הפוליטיקה הישראלית

סיפורה של הפוליטיקה הישראלית

עמית סגל

בהתחלה חשבתי שזה קצת יומרני לתאר את כל סיפורה של הפוליטיקה הישראלית ע"י תיאור קצר המחולק לפי סיפור נפרד לכל אחד מראשי הממשלה שהיו פה. אבל אכן למדתי דברים חדשים ואני חושבת שסגל עשה עבודה נפלאה בלקחת לפעמים אפיזודות קטנות ולהאיר בעזרתן תהליכים גדולים בהרבה. עם הרבה חוכמה, חיבה והומור כל אחד חוטף ממנו על הראש אבל גם בוחן את השינויים שעברנו כחברה לאורך השנים.
מומלץ לחובבי אקטואליה והיסטוריה.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•לינה
הוויקונט שאהב אותי

הוויקונט שאהב אותי

ג'וליה קווין

אז מה היה לנו בספר השני המתאר את עלילותיהם של משפחת ברידג'רטון: רקע היסטורי - יש, כתיבה קולחת ונהדרת - יש, דמויות שעוברות שינוי -יש. מחכה בציפייה גדולה לתרגום יתר הספרים. ספר קליל נהדר להעביר יום/יומיים להימלטות מצרות של חיי היומיום.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•לינה
חברו של המנוח

חברו של המנוח

אנדריי קורקוב

טוליק מרגיש שהוא הגיע לתחתית, הקשר בינו לבין אשתו התפורר, הוא לא מצליח בעבודה, וגם יחסי חברות קרובים אין לו. בעקבות זה הוא מחליט לפחות לתכנן את מותו כך שזה יצור עניין מחודש בו בין אנשים שהכירו אותו. אבל החיים כמו החיים לוקחים אותו למקומות אחרים ודווקא מהמקום הכי נמוך פתאום צומחת תקווה והזדמנות חדשה.
בעיניי זה לא ספרו הכי טוב של קורקוב אבל כן יתאים לחובבי ז'אנר פוסט סובייטי

לפני 5 שנים•
★★★★★
•לינה
החיים הם תקופה קשה

החיים הם תקופה קשה

חנוך דאום

בספרו החדש חנוך כותב על החיים עצמם שזה יכול להיות עולם ומלואו על משפחתו, חברים ואביו שאיבד או על כלום כמו אפיזודות מצחיקות ממשחקי כדורסל שכוחי אל באילת. ספר מצחיק, מהורהר ולעתים עצוב.
מומלת לסופ"ש מדוכדך

לפני 5 שנים•
★★★★★
•לינה
ילדות בימי הביניים

ילדות בימי הביניים

שולמית שחר

ספר מאד מעניין שבוחן את הילדות בימי הביניים מכמה בחינות. בהתחלה הספר דן בשלבים שונים של ילדות החל מהריון ולידה ועד גיל 14. ולאחר מכן שולמית שחר בוחנת את החינוך השונה שניתן לילדים ע"פ שכבות שונות: אצולה, חברה עירונית, ילדים שיועדו לכנסייה וחברת האיכרים.
לפעמים נראה שהיה עדיך להיות ילד בחברה בימי הבינייים מאשר בתקופה הויקטוריאנית. אצה רצה לקרוא את הספר שלה על מעמד הנשים בימי הביניים.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•לינה
אילוף המלכה

אילוף המלכה

פיליפה גרגורי

בזמן האחרון ממש התמכרתי לרומנים של פיליפה גרגורי לכן כשיצא ספרה החדש אודות אשתו האחרונה של הנרי השמיני מיהרתי להזמין את הספר ללא היסוס. כלכך התאכזבתי לגלות שחציו מהספר נקרא כרומן רומנטי זול ומתאר בצורה צ'יזית את תשוקתה לאחר ופחות מתמקד ביכולתה של הסופרת לשחזר תקופה היסטורית מרתקת בצורה מהימנה.
היי שלום התמכרות סודית ומביכה.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•לינה
קלריסה

קלריסה

סטפן (שטפן) צווייג

למרות אהבתי לסטפן צוויג נשארתי ברגשות מעורבים כלפי הספר וקלריסה. כתיבתו של צוויג כרגיל יפהפיה ולא משתפכת אך יחד עם זאת מצליחה לתאר את הדקויות של הדמויות והאווירה בצורה הרגישה ביותר. יחד עם זאת הרגשתי שיש החמצה גדולה בזה שלאורך כל הספר הקצר ואומנם הלא גמור הדמויות כולן נעולות בתוך עצמן ואינן מצליחות לצאת מתוך ההרגלים והתפיסות הסוגרות אותן ולהתפתח. ניתן כמובן להגיד שגם רובנו חגים במעגלים המוכרים לנו ואך מעט מצליחים להישתנות אבל בכל זאת היה טעם פספסוס.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•לינה
אדון איברהים ופרחי הקוראן

אדון איברהים ופרחי הקוראן

אריק עמנואל שמיט

מעטות הפעמים שאני נוטה להאמין לתשבחות שמרעיפים על כריכתו האחורית של הספר על תוכנו. אבל במקרה הזה היה לי עצוב להיפרד מכל עמוד שקראתי כי ידעתי שזה מקרב אותי לסופו. סיפור קצר זה אכן שופע בחום, הומור אנושיות וחוכמת חיים ואתם פשוט חייבים לעצמכם חצי שעה בשביל להתוודע אליו.

אחד הטובים

לפני 10 שנים•
★★★★★
•לינה
Look Who's Back

Look Who's Back

Timur Vermes

הדבר הראשון שמשך אותי הייתה העטיפה שעוצבה בצורה גרפית גאונית. לרוב אני בורחת כמו מאש מספרים שכל העטיפה האחורית שלהם מלאה בהתפעלות מאנשי דעה שונים ומשונים ואני כל כך שמחה שהתבדיתי. אז היטלר מתעורר בשנת 2011 בברלין המודרנית, כביכול הבדיחה היא עליו בהרבה מאד סיטואציות משונות שהוא נקלע אליהם בגלל הפערים של כשישים שנה שחלפו. אבל ורמס מצליח בצורה מדויקת וארסית להציב מראה מול הדור שלנו שמעלה שאלות שכדאי להרהר בהם.

אחד הספרים הכי מוצלחים שקראתי לאחרונה, אגב הספר תורגם גם לעברית והוצא ע"י הוצאת סלע מאיר.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•לינה

ביקורות נוספות על "האגם"

האגם

האגם

בננה יושימוטו

ספר עצוב. כל כך עצוב, אך יחד עם זאת קסום, מהפנט ומוזר בדרכו היפנית הייחודית.

"האגם" עוסק במערכת יחסים מהוססת ומיוחדת בין שני צעירים יפנים בודדים ומנותקים, החיים הרחק ממשפחותיהם, או ממה שנותר מהן, ומנסים ליצור קשר אנושי בעולם מנוכר. צ'יהירו, המספרת, איבדה לא מזמן את אימה האהובה. כבת לא חוקית, היא ממהרת לעזוב את העיירה בה גדלה ולנסות את מזלה כסטודנטית לאמנות וכציירת של ציורי קיר בעיר הגדולה, טוקיו. באופן מקרי, היא נתקלת בנקג'ימה, שחלון חדרו נפתח אל מול חלונה. חילופי המבטים משני צידי הרחוב מתפתחים לחילופי מילים, למפגשים ולקשר כן, חשוף ומיוחד במינו. נקג'ימה, סטודנט צעיר לגנטיקה, שנרדם בלילות כשהוא חובק רשת צלייה ישנה, נושא גם הוא מטענים לא פשוטים מן העבר, עבר הנחשף באופן איטי וכואב.

בננה יושימוטו משרטטת בכתיבתה הפשוטה אך הרוויית ניואנסים את מסען המורכב של שתי נשמות בודדות ושבירות אל קשר, חום ואהבה. אמנם העלילה בספר פשוטה מאוד, אך היופי בכתיבה הוא בתיאור הדמויות, המראות וההתנסויות שהן חוות. זהו אמנם ספר קצר אך הוא אינו מתאים לכל אחד. הוא דורש וויתור מסויים על עלילה ברורה ומובחנת ויכולת להיסחף לעולם מעט הזוי וחלומי, קסום אך יחד עם זאת מלאנכולי. עולם של אהבה ואובדן. עולם שאינו אומר את המובן מאליו.

קריאת סתיו במיטבה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•שין שין
האגם

האגם

בננה יושימוטו

דבר אחד בטוח, יושימוטו יודעת לכתוב. היא גם יודעת לבחור את המילים הנכונות ולפרקים אפילו לרגש. לסיפור יש פוטנציאל, אבל...

תאמינו לי כשאני אומר שקל מאוד לפתוח אצלי את הברזים, אני לא עוטה שריון, קל מאוד לחדור אותי, אני מתרגש בקלות מדי. את זה קיבלתי מאמא שלי, ואמא היא נושא רגיש אצלי. אז כשצ'יהירו סיפרה על התקופה האחרונה עם אמא שלה כשהיא מתרוצצת בבית החולים ומסייעת אותה ותומכת בה לפני שנפטרה הברזים נפתחו, אבל תהיו בטוחים שזו לא עבודה קשה במיוחד לגרום לי לדמוע ב8 בבוקר באוטובוס בדרך לעבודה.

יש בעיה עם רגישות יתר היא מתעתעת, בעיקר בספרים וסרטים, ולכן נשאלת השאלה אם יש כאן באמת משהו או שזה פשוט אני וחוסר האיזון הרגשי שלי. תוסיפו לזה את הכתיבה היפה של יושימוטו ובהחלט אפשר לחשוב שיש כאן משהו.

הדבר שהכי הפריע לי בספר הן הדמויות. ככל שהתקדמתי עם עלילת הסיפור הבנתי שאותם ברזים, שנפתחו אז בבוקר יום שישי, נפתחו רק בגלל שאני רגיש באופן מגוחך למדי, כמעט ילדותי אפילו. סיפורו הטרגי, לכאורה, של נק'גימה לא נגע בי, לא התעוררה בי ולו טיפה אחת של אמפתיה כלפיו, הלב שלי לא יצא אליו. גם סיפור האהבה של השניים חלף על פני והרגיש די סתמי ולא מיוחד. הרגיש כאילו הכתיבה שלה לא עלתה בקנה אחד עם הדמויות שכתבה, הכתיבה זרמה בנתיב אחד לצד הדמויות שזרמו בנתיב אחר לגמרי והחיבור לא קרה, הן לא נפגשו, לא היה קשר בין הכתיבה היפה לדמויות, לא בטוח אם זה בכלל הגיוני מה שכתבתי כאן.

דבר נוסף שהפריע לי, ואולי זו אשמתו של מורקמי, זה שהבטיחו לי סיפור "אפוף מסתורין" ושום מסתורין לא היה. לא הרגשתי את הממד האחר הזה שקיים למשל בספריו של מורקמי. לא היה המשחק הסוריאליסטי שבין המציאות למה שמעליה, למעבר. המעברים האלה שבין העולם הגשמי אל העולם האחר פשוט לא עברו, אם בכלל היו, אני לא הרגשתי בהם.

בננה, אני מצטער אבל זה לא עבד בינינו.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•Rasta
האגם

האגם

בננה יושימוטו

תתארו לכם עולם אחר, יותר נוגה ממה שהוא ככה...

תתארו לכם: אגם - לא גדול לא קטן. חיוור ומעורפל. תתארו לכם סביבו עצי דובדבן עירומים מעלים ומפריחה כמעט שקופים, שבירים ושבריריים, נפיצים. תתארו לכם, שם ברקע, נעות שתי דמויות (גבר ואישה) - הן שקופות ושבריריות כרוחות רפאים חיות שם בשקט קר ובבדידות, נראות כעשויות ממים (יש לדעת כאן לא מביעים רגשות וכאן ברור - האופטימיות מאיימת). תיארתם לכם את תמונת הכפר - מינימליזם יפני נקי - התמונה מאוד עדינה שקופה... קפואה על מקומה. (נעזוב את התמונה הזו כאן, תגיעו אליה בעת קריאת הספר).

והנה עוד תמונה אחת: המקבילה העירונית, טוקיו - אוירת הבדידות והניכור בולטים באותה התמונה, עד שנדיר שאנשים מברכים בה זה את זה לשלום. והנטייה היא לא להקשיב זה לזה כדי לא להצטרך להזדהות. שם, מוצאות זה את זו שתי דמויות: צ'יהירו-סאן ציירת, היא "סובלת" מאופטימיות קטנה אבל מאיימת ומהיכולת לחיות, באמת לחיות. ונקג'מה-קון, איש חכם, מאוד חכם, עדין ושברירי ומרגיש שאינו שייך לעולם הזה. הוא כמעט שקוף ונושא בתוכו טראומת עבר בלתי פתורה ולא מעובדת שגורמת לו בכל רגע נתון להרגיש שאולי נכון לו לעזוב את העולם... - שניהם, חיים בבדידות אין קץ ומתנועעים איש איש בעולמו בשקט ולאט כמעט בדממה. והתמונה, הרי היא נותנת פוקוס על שניהם ונכנסת אל תהליכים שכל אחד מהם עובר, אל תוך תוכם פנימה. ושניהם ביחד מנסים לאט ובשקט קר ושביר לרקום ביניהם קשר חברי או אולי זוגי (לא ברור) כשברקע דוקרת ומקשה כל העת תמונת עבר קשה. צ'יהירו, במהלך עבודתה על ציור קיר ענק בבית הספר לילדים מיוחדים, מפענחת חלקים מסיפור העבר הקשה של נקג'מה-קון ועוד היא מגלה שתוכן הציור שלה, שכולל דמויות רפאים, תואם מבלי דעת ובמדויק לסצנה מסיפור עברו של נקג'מה. האם הידיעה של צ'יהירו אודות עברו של חברה וכן המודעות שנקג'מה מפתח לגבי מצבו יובילו להמשך אופטימי... או ההיפך...

סופרת יפנית. סיפור מינימליסטי. רך אבל גם לא קל שמשלב מציאות עם דימיון ושגיבוריו הם ניצולים של חוויות קשות. אותן החוויות הן הגורם לאופן התנהגותם כדמויות חיוורות ומעורפלות שחיות לצד החיים.

"האגם" - שם מדוייק לסיפור שלפנינו. לא קורה בסיפור הרבה, ובכל זאת הוא קסום. הוא שקט ועדין הוא מאופק וזורם באיטיות עד ההגעה לפתרון השאלה המרכזית. אם כי גם אז נשאר הערפול רב על הבהירות. לכל אורכו שזור בו איזשהו חוט של עצב.

אז אם אתם במצב רוח שמח וקליל - אולי חבל לסכן אותו ביציאה למסע אל "האגם" הזה. אבל, אם אתם מחפשים ספר קטן ויפה ומקסים בדרכו – מומלץ.

ועכשיו, אלך לחפש המלצה למשהו שמח ואופטימי.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•
האגם

האגם

בננה יושימוטו

ספרות יפנית זה כמו גלידה פסטוק: אפשר להסכים שהיא טובה ונעימה, אבל היא לא לכל אחד. אני שוחרת ספרות יפנית ויש לי קילומטראז' לא רע בנושא. "האגם" של בננה יושימוטו יושב לי על המדף כבר המון זמן, ורק עכשיו הצלחתי לשכנע את עצמי להרים אותו. למה? כי הייתה לי תחושה שאת גלידת הפסטוק הזו אני לא אוהב.
וטעיתי.
אבל גם צדקתי.
צ'יהירו, ציירת קירות למחייתה, חיה בגפה ומהרהרת בזכרונות שהשאיר מותה של אמה, שנפטרה בטרם עת. לתוך חייה הפשוטים נכנסת אהבה יבשה וסוערת במקביל: נקג'ימה, סטודנט גמלוני לגנטיקה. הם שכנים, מתבוננים זה בזה מהחלון, עד שדרכיהם מצטלבות. נקג'ימה סוחב עמו סודות מעיקים ואפלים לתוך החיים המשותפים שהם רוקמים, ואט אט מתחילה לפענח צ'יהירו את החידה שהיא אהבתה לבן-זוגה המשונה.
לפעמים יש לי תחושה שאם קראתי ספר יפני אחד, קראתי את כולם. זה באמת לא נכון, כמובן. כל ספר עומד בפני עצמו, אבל המוטיבים ב"האגם" עומדים בקנה אחד עם כל ספר יפני שקראתי. תמונות נוף מרהיבות ושלוות, כמו שיר הייקו חורפי – צ'ק, יש ועוד איך. אהבה משונה בין שני אנשים שלא יודעים לתקשר כמו שצריך? צ'ק, אף אחד לא כותב את זה יותר טוב מהיפנים. סיפור שנמתח על פני הרבה עמודים, ופשטותו היא המגלגלת אותו קדימה בסבלנות ודקדקנות... כמעט צ'ק.
נהניתי מהחוויה המשותפת שלי עם צ'יהירו, מהמסע העדין, הסבלני אל לבו של נקג'ימה, דרך הקוצים המכאיבים של זכרונות מאמה. יושימוטו ממזגת היטב את משקל זכרונותיה של צ'יהירו מהעבר לתוך ההווה המבלבל שלה. אך עם זאת אני מסתייגת מלהגיד שזה ספר חכם מאוד או קולח מאוד. הקצב האיטי עד כדי זחילה הופך את הקריאה למקוטעת. אותו מסע הופך סדרה של מסעות קטנים שהדבר היחידי שאמור לחבר אותם הוא השילוב בין הזכרונות, לבין ההווה עם נקג'ימה. אבל הדבק הזה לא חזק מספיק. האנמיות של נקג'ימה כדמות שהופכת אותו ל"שונה" ולפיכך למהפנט בעיניה של צ'יהירו, מייצר עבור הקורא חוויה מייגעת של לנסות להבין למה שתי הדמויות האלה ביחד מלבד ההכרח הספרותי של המחברת. הסיפור לא מצליח להפוך את האהבה שלהם לאמתית וממגנטת. אמנם צ'יהירו מספרת כל הזמן על אהבתה לנקג'ימה – אך התיאורים מרגישים כפויים וכמעט תלושים. אני חושבת שלולא סיפור האהבה המזוייף היה זה יכול להיות ספר נהדר: על חיבור, סודות, חברות והשבילים הבלתי צפויים שהחיים סוללים בפנינו. אבל במקום זה קיבלתי עוד ספר יפני על עוד אהבה מוזרה, שלא עושה את עבודתו. כל העדינות הייתה לשווא אם בסוף הספר משכתי את כתפיי ואמרתי "לא הבנתי את ההייקו". מזל שהספר קצר יחסית.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•קוראת נמרצת
האגם

האגם

בננה יושימוטו

מדברת לקירות

כמה עצובה וכואבת יכולה להיות הבדידות, עד כמה מפתיעה יכולה להיות האהבה. לאותם מחוזות של בדידות ואהבה הוליכה אותי בננה יושימוטו, דרך סיפור שלכאורה לא מסופר בו הרבה, אבל יש לו מחוות קטנות ועדינות הבונות סיפור קטן ומופלא.

כאב הבדידות של צ'יהירו, ציירת החיה לבדה בטוקיו המנוכרת, הציף אותי בעוצמה, כשהתוודעתי בתחילת הסיפור למסע פרידתה מאימא הגוססת, ולהרהוריה העצובים על ילדותה ובבגרותה.

צ'יהירו, מציירת על קירות חשופים וחיצוניים, כאלה שמכילים את פגעי הזמן, ושתוחלת חייהם מוגבלת, היא חייה כאן ועכשיו, ממוקדת בחוויית היצירה, ולא בהכרח בתוצאה, מלאת ספונטניות, וגם מתכננת מראש, מביטה לסביבה, מחפשת הרמוניה שרק ציור מאפשר לברוא, ודרכו לתקן מציאות עירונית כעורה, ציור שהוא גם תיקון לנפשה העדינה והפגועה. לאחר סיום היצירה היא מרגישה שהיא " רוקדת עם העולם בתיאום נפלא ".

החיים שלה כאמנית מתערבלים לא פעם במציאות חייה, צ'יהירו מביטה בבקרים לקיר הבית ממול, המשתקף לה כריקנות חייה, ולפתע צצה לה בחלון ממול, דמות גבר בודד - נקג'ימה, דוקטורנט לגנטיקה המוצא נחמה בחוקי המדע, ראי ותאום לבדידותה, תמונת צללית המתבהרת והופכת למציאות. החיבור בניהם הוא מגע כואב מהוסס, של אנשים בודדים, עצובים, ופגיעים, המגששים בעדינות, ובונים לאט קשר של אהבה, כמו אגדה עם סיום בלתי אפשרי על שני קווים מקבלים שנפגשים, מפגש העלול להוביל למצב בלתי אפשרי לשניהם.

האם מפגש הנשמות האבודות יוביל לתיקון, או רק להשלמה עם מצב של פחות ייאוש. המסע לאגם, הוא חזרה לשורשי הטראומה, ולסודות ילדותו הלא מפוענחים, של נקג'ימה הזועק בלילה, ונמנע מלהיות בגוף חשוף, אדם נטול מיניות. המסע הוא התחקות אחרי שורשי הפגיעות, בניסיון לרפוי, בכדי לאפשר חיים שיש בהם תקווה ואושר אנושי פשוט.

בנעורי התמימים יצאתי למסע עם ידידה, להתחקות אחרי נופי נעורי, ובאמצעותם לספר על עצמי, דרך שתיקות ויופי הטבע, בכדי לשבור מחיצות של נבוכות. יושימוטו לוקחת אותי למסע דומה, המחליף את הנוף העירוני בטבע מרהיב, של בית בודד על חוף אגם, בו מתגוררים חברי ילדותו של נקג'ימה, ממנו נשקפים נופים המשתנים על פי עתות היממה ותחושות האנשים. האגם הוא כמו הדפס יפני מרהיב, שממימיו מתאבכים אדי מים, משתקפת צלילותם, או עכירותם, וממנו משתברות קרני האור. האם נופי האגם מעניקים שלווה לאילו שמביטים במימיו ?

בננה יושימוטו, הובילה אותי למסע מופלא במחוזות האיטיות, העדינות, והחלום, שאפשרו לי להביט על ניואנסים קטנים בסיפור. גם אם הרגשתי בכמה מניפולציות ספרותיות בדרך, הסכמתי להתמסר. תיאור הנופים בספר הם תפאורה נפלאה לאווירת המסתורין המתכתבת עם הציור היפני שיש בו עדינות, שקיפות, והרמוניה. הסיפור השרה בי תחושת עצב אין סופי, ונחמת אהבה עדינה, שנגעה בנשמתי - אגדה יפנית אורבנית נפלאה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•רץ
האגם

האגם

בננה יושימוטו

הוי בננה, בננה –
כישפת אותי.
במילותיך המעטות אך הכל-כך מדוייקות.
בעומק הרגשות כמו עומקו של אגם.
בטיבו של הסיפור כמו טיבו של אגם.
לפעמים האגם עכור ולעתים צלול, אך גם אז מחוללים הזרמים סערות גדולות במעמקיו הלא נראים.

היפנטת אותי
ביש וגם באין שעולה מתוכו – כמו בשיר הייקו טוב.
בשילוב הנכון, לטעמי, בין ריאליזם לקורטוב של פנטזיה וקמצוץ מיסטיקה.
באווירה העגמומית היפנית השורה על הספר, שכל כך אהובה עלי.

שבית אותי
בכוח ובתקווה העולה מהסיפור.
בכוחם של צ'יהירו ונקג'ימה ,שתי נשמות התועות בדרכי החיים,
לתמוך זה בזה וכך להתגבר ולצמוח-משהו מתוך קשיים אישיים, אובדן, זרות ובדידות תהומית.

כבשת אותי
בהתעקשותם לשמור על ההוויה והייחודיות של כל אחד מהם גם בחברה וגם ביחסים ביניהם, ובו זמנית ליצור איזושהיא אינטימיות נפשית במקום שלא האמינו שהיא קיימת. לאהוב בדרכם המיוחדת.
אין זו אהבה שמחה. זו אהבה נוּגה אך באופן מפתיע גם אהבה מנחמת.
"למה אנחנו מרוחקים כל כך למרות שאנחנו ביחד?
זאת בדידות נעימה, כמו לשטוף פנים במים קרים". (עמ' 163)

לפני ספרך קראתי ספר שאמור היה לפרוט הרבה יותר על מיתרי ליבי, אך השאיר אותי מאוכזבת מטיפול גרוע בנושא חשוב.

תודה לך בננה שהפעמת אותי, שהחזרת לי את הנאת הקריאה, והזכרת לי מדוע אני כל כך אוהבת לקרוא.

עכשיו מתחשק לי לקרוא שוב את "המטבח" המופלא שלך.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•כרמלה
האגם

האגם

בננה יושימוטו

בעיני הסופרת בננה יושימוטו היא אחת הסופרות גדולות של זמננו. כנראה שאני לא היחיד שחושב ככה כיוון שספריה חוצים יבשות וארצות והשפעותיה ניכרות בסגנונות כתיבה של סופרים רבים שרואים אותה כמודל לכתיבה מדויקת.
. הכתיבה היפנית היא כתיבה מצומצמת, מאופקת ומדויקת, מבעד לאיפוק מסתתרות טלטלות רגשיות משברים ורגשות סוערים. חיים שלמים על בין גבולות שונים . היכולת של בננה יושמיטו לשוחח עם הקורא באופן אישי ולעטוף אותו בדכדוך או אושר גדול היא קוסמית. אני קורא אותה באופן קבוע כדי להבין ככותב את דרך המחשבה המדויקת שלה. בעיני היא נפלאה עד העצמות.
כל ספר של הסופרת הוא דוגמא לספרות שגורמת לקורא להשתאות. ספר דק, מצומצם, בועט הדורש ממך ריכוז מוחלט. הכתיבה היפנית מאופיינת בדיוק הגורם לקורא חוסר מנוח בדומה לשירת הייקו היפנית המדויקת, כך הדיוק המילולי מתבטא בספר. אין בו צלילים קצרים, מלבד צליל חד וברור
אני ממליץ מכל לב לכל אחד שאוהב לקרוא ולא חושש להיכנס לעלומות שונים. ספר של בננה יושמיטו חיבת להיות במדף הספרים
מומלץ לנסות את הרומן האחרון שלה "האגם" המרהיב. מומלץ.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•דרור
האגם

האגם

בננה יושימוטו

סיפור אהבה ביפן, בין צ'יהירו - אמנית ציורי הקיר, לבין נקג'ימה - סטודנט -חוקר גנטיקה.
צ'יהירו מתגוררת בטוקיו לבדה ומתמודדת עם הפרידה מאמה.
כך גם נקג'ימה.
הסיפור מתחיל בעצלתיים, מפגש בין שכנים, הנפגשים מחלון דירותיהם..
צ'יהירו ונקג'ימה מתוארים כטיפוסים מוזרים ובודדים ואפילו מערכת היחסים הנרקמת בינהם, מוזרה ועגמומית.
כל אחד נשאר עם מחשבותיו, זיכרונותיו ובעיקר מתרפק על קשר הדוק עם אם שכבר איננה..
הכל מתנהל לאיטו ונראה שהסיפור לא מצליח "להתרומם"
ואז, רגע לפני שמאבדים סבלנות,
מתחילה תפנית קלה בעלילה שמעוררת סקרנות.
גם כשלקראת סוף הסיפור, ה"סוד" הגדול של נקג'ימה מתגלה,
לא הרגשתי שזה "תפס" אותי...
נחמד ולא יותר.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•תמי
האגם

האגם

בננה יושימוטו

בספר זה יש סיפור אהבה מיוחד ואולי זה כך ביפן, הספר לא זורם בכתיבתו ולכן היה לי קשה לסיימו. אין בספר התחלה מוגדרת ולא סוף מוגדר. פה יש לנו קטע מסיפור אהבה שבטח יתפתח ואולי אף יהיה חלק שני לספר. אני נוהגת לסיים לקרוא ולא להפסיק ברוב הספרים. או כמעט את כולם. הספר הזה היה קשה לי כי הכל קורה שם באיטיות שכפי הנראה אופיינית ליפנים.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•זלי
דירוג
דירוג
דירוג
3.0
האגם

האגם

מאת בננה יושימוטו

הביקורת של לינה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
תמונה של לינה
דירוג
4.0
לפני 11 שנים

“אין עליה - על בננה. יצירה מעולה על פי דרכה ומומלצת לאוהביה. בסגנונה הרזה והדק שוזרת בננה סיפור הכולל”

18/21
ביקורות על האגם
הבאה
עפרה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 12 שנים

“הרוקי מורקמי למתקדמים”