ביקורת ספרותית על אגדת ברונו ואדלה מאת אמיר גוטפרוינד

---

הכרתי את אמיר גוטפרוינד מהספר שואה שלנו שעורר בי השתאות . איך אדם מצליח לכתוב ספר על השואה שיש בו הומור וחן כל כך גדולים. את מזל עורב גם קראתי ונהניתי ממנו על אף המלנכוליות.
בספר הזה נהניתי במיוחד מדמותה של זואי ומהתיחסות לברונו שולץ שגרמה לי להתעניין בו. שמעתי בעבר על הסופר בעיקר בשיעורים במגמת ספרות - סופר שאהב את ברונו שולץ והושפע ממנו.
הוא ספר קריא מאוד משעשע במידה מסוימת , הדמויות לא עמוקות במיוחד יותר אנקדוטיות . נהניתי מהספר - מהסגנון , מאיזה קלילות שהיתה בו למרות נושאים כבדים כמו שואה ונקמה. אהבתי את העניין שיש חידה שהמפתח לה הוא ספרותי שזואי מסייעת לפתור.
מתחילת הספר אנו יודעים מי הרוצחים אבל לא יודעים למה ומה הקשר לשולץ.
זה ספר מעניין מהנה, אמנם לא ברמה של ספרים אחרים שלו אבל שכן סקרן לקרוא עוד - אותו ואת שולץ כמובן.

» ביקורות נוספות של חסונוס
» ביקורות נוספות על אגדת ברונו ואדלה