ביקורת ספרותית על טירזה מאת ארנון גרונברג
ספר טוב

---

היה לי קשה להיפרד מהספר - ספר יוצא דופן ברגישותו לצדדים האנושיים של בני האדם. בביקורת בכריכה האחורית כתוב: "גרינברג מסיר מעלינו את המסכות" - פשוטו כמשמעו. ואכן, גרונברג זכה בפרס יוקרתי בהולנד על ספרו טירזה.
מערכת יחסים בין אב ואם, ובין כל אחד מהם לבין בנותיהם וחבריהם של הבנות נחשפת כאן במלוא "מערומיה". מול הרגישות האנושית ניצבת התרבות. מה נכון ומה לא נכון? איך על האדם לתמרן בין רגשותיו האותנטיים לבין מה שהתרבות מכתיבה לו? האם עליו להיות תמיד כנוע? האם עליו לסלוח? האם עליו להתנגד בתקיפות?
שאלה נוספת היא, כיצד ההורים בונים את עתידם, וכיצד הם מתכוננים ליום שאחרי שהילדים יעזבו את הבית? מהם הגבולות להתערבותם בחיי הילדים לאחר גיל מסויים? שכן אדם יכול להרגיש בתוך תוכו שהילדים הם ייעודו בחיים ולהתערב בחייהם ללא גבול אלא שמנגד - התרבות מתפתחת לכיוון אחר. התרבות של ימינו בחצי הכדור המערבי של העולם מאפשרת לכל נער ונערה בגיל צעיר יחסית, לנהוג על פי שיקול דעת גם אם זה נוגד את שיקול הדעת של ההורים שהביאוהו עד הלום. אז היכן הגבול?
ספר מומלץ בחום, זורם אך מטלטל (ובהחלט מתאים לשיח במועדון קריאה ובחיק המשפחה).

» ביקורות נוספות של טרי
» ביקורות נוספות על טירזה