ביקורת ספרותית על טירזה מאת ארנון גרונברג
ספר מעולה

---

ספר בוגר המתאר מערכת יחסים משפחתית מתפרקת בחברה שבעה( הולנד).
הספר מתאר אם שחוזרת מ"נדודים" לבית שבו האב הזנוח מתפקד ומגדל את שתי בנותיו במשך שלוש שנים לבדו.
לכאורה מצב ברור של רעים(האם) וטובים ( האב ולפחות בת אחת).
אבל, התמונה מסתבכת, כי כרגיל לכל גורם יש תרומה למצב.במהלך העלילה מתקלפת השכבה החיצונית ורובד אחר רובד נחשפים באיזמל חד, אמיתי ומורכב.
המסכות נופלות: האב בעל ההתנהגות הנוקדנית, המתעלמת מבעיות ומצוקות של האישה, הבנות והסביבה, יוצרת ניכור קשה שפוגע גם בו.
ה"רעים" אינם הופכים ל"טובים", אלא יש תהליך של שינוי מורכב. מין מחול סביב ארוע מרכזי אחד (מסיבת הבגרות של טירזה).
הספר מציג אמיתות ביחסים שבמשפחה. ללא רחם ובלי לחוס על הדמויות והקוראים.
העלילה דחוסה.
לעיתים היתה לי הרגשה של מחזה של חנוך לוין מתורגם לסביבה הולנדית בלי ההתחכמויות החנוך לויניות.
השפה פשוטה והעלילה הגיונית וקולחת ועדיין צריך מאמץ ואמפתיה לדמויות בקריאת הספר.
מי שצולח אותו , מקבל תובנה עמוקה והרבה חומר למחשבה, הנותן תמורה מלאה למשאבים הנדרשים לקריאה.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על טירזה