ביקורת ספרותית על חנות הספרים הרדופה - רוג'ר מיפלין #2 מאת כריסטופר מורלי
ספר בסדר

---

יש דבר כזה מתוק מדי? אוהבי הסוכר יגידו שלא. יש דבר כזה יותר מדי ציטוטי ספרים? אוהבי הספר יגידו שלא. האמנם? או שאינני אוהבת ספר במידה מספקת או שהמינון של ציטוטים מן הספרים בשני ספריו של מורלי מגיע אל סף הרעלת הסוכר הספרותי. בספר הראשון זה עוד איכשהו היה חינני, אבל בספר השני מיציתי.

"האם שלומך טוב ידידי?" ישאל המארח את מיפלין. "להיות טוב זה להיות בהרמוניה עם עצמך," כדברי אוסקר ויילד ישיב מוכר הספרים.
"האם תרצה לסעוד דבר מה?" ימשיך המארח המנומס. "למה, לא?" ישיב רוג'ר החביב, הרי כמאמר סרוונטס "צודקים הם אלו האומרים, כי על אדם לאכול קורטוב של מלח עם חברו בטרם יוכל להכיר אותו".
"מה דעתך שנצא לטיול קצר בסביבה?" יבקש המארח להוריד את הארוחה הדשנה באמצעות קצת פעילות גופנית. "אענה לך כפי שהסה ענה לאחר שנתקל בשאלה דומה. 'אללי, כיום אני יודע: אין לך דבר בעולם שממנו נרתע אדם יותר מאשר ההליכה בדרך המובילה אל עצמו!'
"אז אולי נשתה משהו, אה?" ינסה המארח המיואש. "עם האכילה בא התיאבון, אך הצימאון נפרד עם השתייה" ימשוך מיפלין בזקנו ויצטט את ראבלה.
"אם כן היה שלום ונתראה בשמחות!" ינסה המארח להפטר מהמצטט הסדרתי. "המין הוא רק ההתחלה, לא הסיום. אך אם תחמיץ את ההתחלה, תחמיץ גם את הסיום" יקרוץ הג'ינג'י ויכריע את המארח האדיב ביותר בציטוטו את אושו.

כן, בהחלט יש דבר כזה יותר מדי. הספר הזה יותר מדי מתוק, יותר מדי ספרותי, יותר מדי נטול פואנטה. אמנם לא סבלתי, אך בהלחט לא נהנתי מהקריאה ואם לא ההתחייבות למועדון הספר ועוביו המינימליסטי, הייתי מפסיקה באמצע.

למי מומלץ? להארד קור של אנשי הספר או במידה ונגמר סוכרזית בבית

» ביקורות נוספות של נתי ק.
» ביקורות נוספות על חנות הספרים הרדופה - רוג'ר מיפלין #2