ביקורת ספרותית על הפריצה - הבחירה #2 מאת אלי קונדי
בזבוז של זמן

---

הפריצה.

עכשיו היא יודעת מה קורה סביבה. היא בעולם הגדול. היא וקי מנסים להגיע אחד אל השני.

פחות אהבתי את השני. הוא פחות טוב.
נקודת המבט של קי אומנם מוסיפה משהו, אבל הספר לא מתח אותי או משהו.
הוא נשאר אותו דבר. פרט לכך שאפשר לראות גם מה הקהילה עשתה לאנשים.

היו קטעים עצובים, כמו החבר של קי שמת (למה? למה?) ועוד כמה פחות זכורים.

אבל הוא לא משהו. הראשון התעלה עליו.

ולמה בכל זאת אני רושמת ארבעה כוכבים?

עדין הספר היה חביב והוא מצוין לשעות טיסה או שאתם מחכים לחוג ואין לכם מה עוד לעשות.

הרעיון של הכריכות יפה, כמו שכולם אומרים. בכל ספר זה מתאר מה שהיא עוברת. בספר הראשון היא היתה כלואה בתוך בועה- פשוטו כמשמעו ולא ידעה מה קורה סביבה. בספר השני (הזה)- היא פורצת את החומות (או בועה) שנסגרה סביבה ומתחילה להבין. בספר השלישי היא פורצת את החומה לגמרי ויוצאת "לאוויר העולם" כחופשיה. היא השתחררה מהבועה.
הן מקוריות ואותן ממש אהבתי.

וכמו שאני תמיד אומרת: "אל תשפוט ספר לפי הכריכה- זה משפט שאף פעם לא טועה" כולל כאן.

ותיקון: זו הביקורת הכי קצרה שאי פעם כתבתי ואי פעם אכתוב.

מה קרה לי?

המשך יום נעים ;) ניפגש שאכתוב על המפנה... (כן אני קרואת אותו למרות הכל)

» ביקורות נוספות של snow fox
» ביקורות נוספות על הפריצה - הבחירה #2