התגובה כשלי לני האלמוות תקפה גם לביקורת הזו.

וואו עברתי על זה כבר בתגובה קודמת, אני מגיבה כי אני משועממת, עשרה לחמש לפנות בוקר, אין מה לעשות. עכשיו ללמה אני מגיבה דווקא כאן.
כי לעזאזל, זה חרא ספר! כאילו, תגיד לי שאהבת, סבבה, אני מבינה, אני אוהבת חרא של ספרים כי משהו תופס אותי בהם אבל איך לעזאזל הוא טוב יותר מהראשון?
את הראשון עברתי ושכחתי, את השני בקושי סבלתי. אוקיי, הנה מה שקורה כול הסיפור, אזהרת ספויילר אברי וון.
קסיה שלחה את קי למלחמה בטעות. אוי לא!
קסיה בורחת מהקהילה. היא מגיעה אל המקום בו קי נמצא אבל אוי לא! קי ברח!
אז קסיה יוצאת למסע במדבר (נראה לי) לחפש את קי.
וקי הולך ו... מה הוא עושה בעצם? בחיי שאני לא זוכרת.
זה רוב הספר. הם הלוכים במעגלים שבקושי מקרבים אותם אחד לשני עד שבסוף, תודה לאל, הם נפגשים. ונפרדים.
כמה, פרק אחד אחרי שהם נפגשים מפרידים אותם? זה פשוט דבילי. ואז שולחים אותה חזרה לקהילה ובזה בערך נגמר הספר. החרא ספר.
מצטערת על המילים הקשות אבל... חרא ספר.
שלא לדבר על השלישי, שהוא כביכול ספר טוב. באמת. אבל לא קשור בשיט. ויש בו קטעים כול כך גרועים שאלמלא הקטעים הטובים הייתי מקיאה.
בקיצור, סדרה סבילה מינוס, השני נכלל במינוס, למקרה שלא הבנתם. הוא בהחלט הגרוע מבין השלושה.
נ.ב סליחה על הקטילה והחפירה, אני משועממת ואין לי מצב רוח לשום דבר אחר. לכו תבינו.