ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 30 במאי, 2015
ע"י snow fox
ע"י snow fox
פנטזיה אפית היא מיוחדת.
היא מיוחדת כי אנחנו נשאבים לעולם שהוא אומנם לא קיים באמת (חוץ מהארץ התיכונה. את קיימת איפשהו!) אבל אנחנו מתחברים לדמויות, לסיפורים ולמיתולוגיות שלה.
והספר הזה הוא הדוגמה למה התאהבתי בפנטזיה אפית.
בספר הזה באמת יש הכל: מתח, אקשן, אהבה לא גרועה, סיפורים מרגשים, קסם מעניין, סודות דמויות שובות לב ואנושיות.
מורגן רודס, תודה לך. תודה לך שיצרת את מיטיקה ואפשרת לי להתחבר אליה. להתחבר לספר שלא אעזוב לעולם (למרות שהוא בספרייה) ותמיד יהיה עם מקום חם בלבי.
כמו שאמרתי, הדמויות בספר טובות ועל הדמויות הראשיות אפרט כאן לפי סדר עדיפותי עליהן. הראשון הכי טוב האחרונה הכי רעה:
מאגנוס- מאגנוסון!! אתה כל דבר שרציתי בדמות: דמות קרה ואדישה ורגישה בצד אחר, שאף אחד לא יודע מה היא חושבת, ציני, חמוד, בעל עבר ועומק. הוא דמות מצוינת ואני נשבתי בקסמה (כמו שאתם רואים). הדמות שלו גרמה לי ליבב (אסביר למה עוד מעט) ולהזדהות. בהתחלה ששמעתי שהוא מאוהב באחותו, חשבתי "מה לעזא.." אבל אז הבנתי וסלחתי לו. ברגע ש*ספוילר* הוא נישק את לוסיה והיא דחפה אותו, והיה רשום 'ומלבו השבור הוא התחיל להפוך ללב של קרח' יבבתי. זה כה דרמטי ויפה המשפט הזה (בספר בניסוח המקורי הוא יותר יפה) ולוסיה המעצבנת הזו.... טוב אפרט בהמשך. חוץ מזה ש... מה שעשית לקליאו נגיד כך, אהבתי אותך.
ג'ונאס- בכנות, בספר הזה לא חיבבתי אותו. הוא נראה פרנואידי מדי וקצת מעצבן. אבל אז חשבתי "אם היו הורגים את אח שלי (חס וחלילה טפו טפו טפו כפול 1000) בטח גם אני הייתי פרנואידית. קיוויתי שהוא וקליאו ישלימו איכשהו ואיכשהו לידידים אם לא יותר ספוילר* מה שקרה בספר השני ואני שמחה, סוף ספוילר* בגדול הוא דמות נחושה ואמינה. והמקום האחרון שבו רואים אותו בספר עם קליאו שמכריזים את עלייתו של מלך הדם לשלטון באורנוס יפה.
קליאו- גם אותה פחות חיבבתי בספר הזה. פשוט לא אהבתי אותה. כמו ג'ונאס אהבתי אותה יותר בספר השני. חשבתי שהיא מפונקת ובכיינית אבל היא לא. היא הוכיחה את עצמה אז תנו לה הזדמנות.
לוסיה- או.... הדמות השנואה.... לומר את האמת, דווקא בספר הזה לא היתה לי בעיה איתה עד שהיא דחתה את מאגנוס והראתה את צדדיה המגעילים. בעיקר לא סבלתי אותה בספר השני. איך שהעניינים מתהפכים עם שלושת הדמויות מהשני לאחרונה בשני ספרים בלבד!
הספר מעולה (תתעלמו מלוסיה) והוא מומלץ בחום של הר געש ושל האלמנטיה (משהו מהספר).
בהתחלה שראיתי אותו במדף הספרים הנבחרים בספריית בית הספר שלי וקראתי את התקציר, חשבתי שהוא לא בשבילי. וכך הגעתי כל שבוע וראיתי אותו מוצב שם. קראתי את התקציר שוב, והבנתי סוף סוף שהוא בשבילי ולקחתי אותו. התשובה ברורה: אני מודה לאלי הספרייה שהשאירו אותו שם כדי שאזכר שאני צריכה לקרוא אותו. קראתי אותו באש ובמים (בעיקר במים. באותם ימים היו הימים הגשומים של השנה הזו אם אתם זוכרים). והבאתי אותו לספרייה בשיא הגשם ולקחתי את הספר השני בלי לשאול שאלות (תדמיינו מוזיקה מותחת מסרט ואותי צועדת מתחת למטרייה בשיא הגשם שאני מגוננת על הספרים בתוך הסווטשרט.)
משהו לסיום: חברה שלי שחולה על אהבה, אנימה ומנגות (קומיקס יפני) באה אלי בסיום שיעור חופשי אחד ואמרה: תראי איזה ספר לקחתי. שראיתי שזה הספר הזה בידה, קפצתי ומחאתי כפיים במהירות ואמרתי "יש יש יש!" (באמת) כי סוף-סוף היתה מישהי מחברותיי שאוכל להשתתף איתה באהבתי לספר המעולה הזה שבמפתיע, המיניות הקטנה שהיתה בו לא היתה נוראה!
הספר הזה בהחלט, וואו! ,כמו שכולם אמרו
אז תקראו על הנפילה שתפיל לכם את הלב, על נפילה שמספרת סיפור על אומץ, רגישות, תחכום וחוכמה. וקסם בעיקר.
עוד משהו: יש קבוצה של נפילת הממלכות שהיא לא משחק תפקידים? בבקשה תכתבו אם יש!
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
