הוא נולד למשפחה יהודית אוהבת, אך נעקר ממנה והתהווה בחברה הגרמנית המעוותת, שוכח את צור מחצבתו, רודף אחר אחיו היהודים.
אבל המציאות פקחה את עיניו והשיבה לו את נפשו - הוא עתיד לצלוח את הסלקציה האכזרית ולהישלח אל מחנה ההשמדה טרבלינקה, שם ייקח חלק במרד האסירים הגדול. בהמשך, יחבור אל כוחות הפרטיזנים ויילחם בעוז כנגד הצורר הגרמני.
בתום המלחמה יעלה לפלסטינה, עם אחיו האהוב יהושע, הניצול היחידי ממשפחתו האהובה.
נשמע מוכר? זהו הרי סיפורו של כורש – הכלב היהודי.
שנינות היא אחת מהתכונות האנושיות המופלאות בעיניי, היא היכולת לראות את העולם מבעד לזכוכית העמומה, לשים את האצבע על האירוניה והאבסורד שמשתלחים לעיתים בכולנו.
אשר קרביץ ללא ספק ניחן בשנינות, בראיית עולם מחודדת וביכולת קומית נדירה שצולחת את הטקסט ומצליחה להגיע אל הקורא, להעלות על פניו חיוך לא פעם ולא פעמיים.
לכתוב את עלילת השואה מנקודת מבטו של כלב היא סוג של גאונות.
(הרי אם "הכניסה לכלבים והיהודים" אסורה, אז למה לא בעצם).
החלק עוסק בנושא הכאוב בצורה עקיפה, מנקודת מבטו של החכם בכלבים, כורש, שמבין את שפת האדם. כמו רבים מאיתנו, גם הוא עד היום מנסה להבין מה לעזאזל קרה שם, איך התדרדרה האנושות לתהומות הבלתי-הגיוניים האלו.
כלב המהרהר בתהיות קיומיות? זהו כלב כלבבי, אם הייתי מוצא אחד כזה, הייתי מאמץ אותו בן רגע.
ותורת הגזע שלו? כנראה גולת הכותרת בשטף השנינויות של קרביץ.
מעיון זריז בקורות חייו של קרביץ, הבחור מתגלה כאיש אשכולות של ממש – סופר, מרצה לפיסיקה ומתמטיקה וגם טייס במקצועו, כל אלו מתיישבים עם היצירתיות הנחוצה למען כתיבה הומוריסטיות העוסקת בנושא כה שחור ובעל משמעות.
כורש זוכה לחיות בצל הפחד וגם ברום השררה, הוא לומד על בשרו את עוולות העולם ובוחר לצעוד בדרך הצדק, צעד שרבים מבני האדם פחדו לקחת.
נדרתי זה מכבר כי מדי שנה במהלך יום השואה והגבורה, אקרא ספר העוסק באופן ישיר בנושא, כדי לפחות פעם אחת בשנה לאפשר לזוועות שעברו בני עמי ולרוע האנושי הבלתי נתפס לחלחל אלי ולנסות להביא אותו לידי איזו הבנה.
כאמור, הספר עוסק בנושא באופן עקיף, לכן איני מרגיש שהשלמתי מספיק את חובתי.
בכל מקרה, ספר קריא ביותר, מתוחכם, מומלץ בהחלט לכולם.









![אנה קארנינה [מהדורת 1999 - א' / ב']](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers4/48864.jpg)







