ביקורת ספרותית על הכלב היהודי מאת אשר קרביץ
ספר טוב

---

אם תרצו, זו יכולה להיות אגדה.
מה שכן, גימיק זה כבר. ובמה דברים אמורים? בכלב שנולד למשפחה יהודית ולכן הוא כלב יהודי. נו, זו אגדה אולי ולכן הכלב, כורש שמו, יהודי. אמו נקראת ברוריה ולכן הכל במקום.
השנה היא 1935 בגרמניה, אותה מדינה שהרוח הנאצית כבר מפעמת בה ואת נזקיה מתחילים לחוש בסיוע שלטים שלכאן אסורה כניסת יהודים ומאוחר יותר גם אסורה כניסת כלבים, הכל כדי שיבינו שיהודים וכלבים חד הם. מתי השלטים מוסרים זמנית? בזמן האוליפיאדה של 1936, וזאת ברצון הגרמנים למנוע מצלם תועה לצלם להיוותר תוהה.
כורש מבין כל מה שנאמר בבית ולעיתים תוהה על הניב האידישאי הקלוקל בפי הגרמנים. את היהודים הוא מבין היטב. ביתו חם ונעים והכי הוא מקורב לבן יהושע. הזמנים הקשים בפתח, אסור לגדל כלבים, כורש נמסר לשכן גרמני, שבתורו עושה מעשים אסורים והכלב נלקח כדי לשמש את הנאצים. כאן דווקא מתחילים זמנים טובים אצל וולף החייל המאלף. כורש/בליץ הופך לכלב מאולף להפליא, הרי הוא מבין הכל. החיים נוחים עד שאיכשהו גם פה מסתבך הכל, נמצא יהושע מכרו היהודי האוהב של כורש הכלב, ההופך לאחראי על מלונות הכלבים. נשמע טוב עד שלבסוף יש התקוממות של יהודים בטרבלינקה וחלקם בורחים והופכים לפרטיזנים, כולל יהושע וכורש כמובן.
בסוף מה? בסוף האגדה המתוקה הזו נגמרת טוב. דיסני, היכן אתה?

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על הכלב היהודי