ביקורת ספרותית על עפיפונים - מהדורת 2015 - (אות גדולה) מאת רומן גארי (אמיל אז'אר)

---

עפיפונים בשמי שכם

כשהתחלתי לקרוא את הספר עפיפונים, הרגשתי שיש לי סיפור אישי מעניין, אך לא הצלחתי להיזכר בו. הימים חלפו, ניסיתי להיזכר, אך ללא הועיל, ולפתע באופן בלתי מוסבר עלה בזיכרוני סיפור העפיפונים הנשכח שלי, את משמעותו הבנתי כעת באמצעות סיפורו של רומן גארי המספר על, ילדות והתפכחות, על חלומות ומלחמות והאהבה אחת גדולה המנסה לשרוד.

בסוף שנות השמונים, האינתיפאדה הראשונה פרצה בהפתעה גמורה. הוצבתי כחייל מילואים בעיר שכם, בכדי לדכא את המרד הפלסטינאי הראשון שהיה עדיין תמים. הצטיידנו בסיד בכדי למחוק סיסמאות, ובמגזרי תיל מאורכים בכדי לנתק את דגלי אש"ף שנקשרו לחוטי חשמל, ובעיקר לרדוף אחרי ילדים מידי אבנים, שירות מדכא, שהיה בו הרבה טמטום ומעט רגעי חסד.

כול יום בערך בשעה שתיים אחה"צ, גלשו רוחות חזקות לעמק שבין ההרים, והילדים הזדרזו להפריח עשרות עפיפונים לשמיים, רובם בצבעי שחור אדום ירוק, לבן, הדגל הפלסטינאי, שהשתדלנו למחוק את קיומו.

עפיפון משחק ילדים תמים, חפץ שברירי, הועף למרומי שמיי התכלת ובקצהו חוט ניילון ארוך וסמוי מן העין שחיבר אותו למציאות הקרקע הבוערת. העפיפון היה ביטוי לא צפוי לשמחת חיים, לחופש, לכוח הנפלא להתרומם לשמיים שמזכרים תיקווה גדולה. הרגעים בהם עפיפונים מילאו את שמי שכם היו שילוב של אבסורד ויופי שחברו למציאות הבלתי אפשרית שיצר המפגש בין חיילי המילואים לילדים של שכם, שביטאו את הכמיהה שלהם לחופש בדרכם הייחודית.

עלילת הספר מתרחשת ערב מלחמת העולם השנייה ובמהלכה, לשקט המדומה, פרצו כהפתעה רוחות מלחמה. גיבור העלילה הוא לודו, ילד יתום מהוריו הגדל בנורמנדי, אצל דודו אמברואז פלרי, בנאי עפיפונים תימהוני, הומניסט ולוחם חופש, באמצעותו בנה גארי מטפורה גדולה ונפלאה לרוחו של האדם, כעפיפון, המבטא מאבק בין האדמה - המציאות האלימה, לשמיים - האוטופיים, המסמלים חלומות, כמו אהבה גדולה, ורעיונות שמגבהים עוף,אך הם שבריריים כמו העפיפון.

האהבה ענקית דומה למעוף העפיפון, היא ממריאה לשחקים, מתערבלת, נסחפת, רוטטת במפגשה עם הרוח ולעתים היא מאבדת שליטה ומתרסקת, יש והיא ממציאה את עצמה מחדש. לודו מגלה את לילה, נסיכה פולניה ביער, הוא אוסף למענה תותים, ואחר כך ממתין לה שנים, המלחמה תפריד ביניהם, תסחוף אותם למערבולות לא נשלטות, ותשנה אותם, אך הם ימשיכו לחלום על אהבתם הדומה לעפיפון המגביה עוף לשמיים כחולים ורחוקים.

המלחמה הפכה אנשים, לכובשים נטולי צלם אנוש, או ללוחמי חופש. לודו ולילה, נלחמו כול אחד בדרכו בכדי לשרוד. משתפי פעולה, ולוחמי חירות החליפו לעיתים תפקידים וזהויות. לודו כלוחם חירות. ולילה השורדת חייו במציאות של רוע אנושי, הם סכנו את חייהם והסתכנו באובדן השפיות, הם גם נאחזו ברעיון או חלום, שהיה לעתים מופרך מהמציאות, אך היה בו טוהר ותמימות הדומים לעפיפון המגביה עוף לשמיים כחולים ורחוקים.

אמברואז פלרי, בונה העפיפונים וילדי הכפר מחו על גירוש הילדים היהודים מפריז לגרמניה ביולי - 1942, הם בנו שבעה עפיפונים בדימוי מגני דוד צהובים - שבעת כוכבי החרפה, ( מישלין לצביעות ) והפריחו אותם גבוה לשמי התכלת. מה אמיתי יותר, מפציץ בשמי צרפת המטיל אימה ופצצות, או עפיפון של ילד כפרי התלוי בשמיים מרעיד כתחינה והתרסה לגורלם של הילדים היהודים ?

רומן גארי מספר סיפור נפלא המטלטל את גיבוריו בין תקווה גדולה לייאוש, בין חלומות גדולים למציאות אכזרית, בין שפיות לטירוף, השניות הזאת לעתים מתערבלת בעוצמה, החומל הוא לעיתים האכזר, הייאוש מוליד לעתים חולמות גדולים, הקצוות הם לפעמים שני צדדים משלמים. הסיפור הזה הוא קודם על אנשים, על הזיכרון האנושי, כיצד הוא מספר את עצמו לסיפור אישי או לזהות קבוצתית, על אנשים ואנושיות העומדים במבחנים קיצוניים, ועל אהבה טהורה העומדת במבחנים בלתי אפשריים, האם היא תנצח, האם האנושיות תנצח, האם אנשים יחזרו לשפיות ?

אפילוג
חלפו כמעט עשרים שנה, הילדים של שכם בגרו, גם דור בני בגר והפך ללוחם שהוצב בשכם למפגש אלימות נוסף, מוקצן מקודמיו, הפעם " סטיבן " ( כינוי אמתי ) מומחה המטענים של הקסבה בשכם, פוצץ עליו מטען צד. " סטיבן " כנראה היה אחד מהילדים שהפריחו עפיפונים בשמי שכם. דור שרד, ועדיין ממשיך להאמין ולחיות את מה שהעפיפונים מיצגים עבורו, החלום להגביה עוף לשמיים כחולים ורחוקים.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על עפיפונים - מהדורת 2015 - (אות גדולה)