כמו שכתבתי כבר יותר מפעם אחת, אני מאוד אוהב ספרים אוטוביוגרפיים וספרי זיכרונות. ירון לונדון הוא איש תקשורת רב-פעלים וידוען ישראלי. הוא ידוע ביותר היום בעיקר בגלל היותו איש טלוויזיה, אבל בחייו הלא קצרים, כבר היה שחקן בתיאטרון ובקולנוע, צייר ומאייר (שלמד ב"בצלאל"), פיזמונאי, קריין בתחנות רדיו, עיתונאי וכמובן איש טלוויזיה ותיק, שכמה תוכניות טלוויזיה שבהן כיכב כמו למשל "מסיבת גן" "טנדו" ועוד רבות, זכורות עד היום לציבור. מעניין שעד היום הוא מופיע בתוכנית המצליחה במשך שנים רבות: "לונדון את קירשנבאום". להודות על האמת, מה שעניין אותי יותר בספר זיכרונות זה, הן דווקא השנים המוקדמות של חייו. שנות המנדט, והקמת המדינה ילדותו ונעוריו. לונדון שהיה כידוע בנו של השחקן בצלאל לונדון, גדל בחיק הבוהמה התל אביבית ומביא כאן סיפורים רבים ואנקדוטות על אנשיה וידועניה. כולל העובדה המרתקת שייגאל מוסינזון (מחבר חסמב"ה) גר תקופה מסוימת אצלם בדירה ולמפקד חסמבה הוא קרא "משום מה" ירון... הוא מתאר את הוריו ללא כחל ושרק ואת יחסיו המורכבים איתם. הוא גם מספר פרטים מרתקים לדעתי על משפחותיהם במזרח אירופה ובאילו נסיבות עלו אביו ואמו לארץ ישראל שנשלטה אז ע"י הבריטים. אני מרגיש הזדהות וקירבה מסוימת למה שהוא מספר על ילדותו בצפון תל אביב כי למרות שאני צעיר ממנו בשנים רבות, גם אני גדלתי בצפון הישן של ת"א ובעצם גם למשפחתי יש רקע דומה...
גם הוא כמו רבים למד ב"בית חינוך בצפון", בית הספר של זרם העובדים בהסתדרות שכבר הפך למיתולוגי ושלמדו בו ידוענים רבים. גם אני (למרות שכמובן אינני ידוען) למדתי בו בגלגול המאוחר יותר שלו. היום הוא ידוע כ"בית חינוך א.ד.גורדון" ונמנה על "בתי הספר המיוחדים". הוא מקדיש לבית הספר הנ"ל פרק שלם. בית הספר התנהל בדומה לבית ספר בקיבוץ; למורים למשל, קראו בשמותיהם הפרטיים ושמו בו דגש רחב על "חברת הילדים" שכאילו "ניהלה את עצמה"... ולכן כשהוא מזכיר למשל את המורים בשמותיהם, אלו מורים שהכרתי ורובם לימדו גם בזמני. גם בהמשך, מסתבר שהוא למד בבית ספר חקלאי שגם אני למדתי בו, כך שגם פה, באופן מוזר, יש לנו זיכרונות "משותפים"... הוא ממשיך לספר זיכרונות על המשך הקריירה המגוונת שלו על כל תהפוכותיה: על משפחתו, על מקומות בארץ בעולם שאותם חווה, על אנשים שנתקל בהם במהלך חייו ויש בכך הרבה עניין. אבל אני מודה שאותי באופן אישי ריתק יותר החלק הראשון של הספר שאותו סקרתי כאן. בכל מקרה מדובר לדעתי בספר מאוד מעניין שנהניתי לקרוא.














