ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 14 בינואר, 2015
ע"י רונדו
ע"י רונדו
צלצול בדלת ב-7 בבוקר, אני פותח, אישה נאה עומדת בפתח ושואלת: "שלום, אתה ר' ?" עניתי בחיוב, "אני מחפשת אחריך כבר זמן רב" היא אומרת "אני מ' אלמנתו של א', לפני מותו הוא ביקש שאודיע לך אישית" (*).
הייתי בהלם, את א' לא ראיתי כבר למעלה מ-20 שנה, שרתנו יחד בלבנון בסדיר ואח"כ במילואים, עברנו שם הרבה אבל מקרה אחד היה קשה לנו לשכוח: המקרה של סאשה, חובש מילואימניק שהגיע אלינו לזמן קצר. הוא היה נגן בתזמורת סימפונית, עולה מבריה"מ ומבוגר מאיתנו בכעשור. אדם נהדר שלא היה שייך לזמן ולמקום הארור ההוא... ודווקא הוא היה זה שנהרג, ההרוג היחידי שהיה לנו אז. שנתיים אח"כ יצא הספר "חצוצרה בואדי" של סמי מיכאל. א' שלח לי אותו, לזכרו של סאשה.
כעת, הבשורה המרה שלחה אותי שוב לזיכרונות ולספר. שלפתי את העותק המחודש (הישן אבד) וקראתי אותו בפעם השלישית...
זהו סיפורה של הודא (המספרת), ערביה נוצרית, רווקה בת 30 שלא ידעה גבר ומסתפקת בחלומות אירוטיים ובקריאת שירתו של יהודה עמיחי. זהו גם סיפורה של מרי, אחותה הצעירה והיפה של הודא, הנקרעת בין החיים המסורתיים בחברה הערבית ובין רצונה לטרוף את החיים. זהו גם סיפרו של אלכס, גבר נמוך ומוצק שעלה מבריה"מ, עובד כסוור בנמל, לומד בטכניון ולהנאתו מנגן בחצוצרה, נגינה שמצליחה לעורר את הודא ולאחד את צמד האאוטסיידרים. ברקע מסופר סיפורן של המשפחות ומתואר מרקם היחסים העדין והנפיץ בין ערבים נוצרים, ערבים מוסלמים, יהודים ותיקים ועולים חדשים, גברים ונשים בואדי ניסנס שבעיר התחתית בחיפה בראשית שנות השמונים, כשברקע נמצאות כל העת נקודות החיכוך החל מ-1948 וכלה במלחמת לבנון ב-1982.
סיפור האהבה הייחודי נכתב בכישרון בלתי רגיל, בעברית ספרותית קולחת ויתרונו הגדול בכך שהוא חף מכל אותן קלישאות המאפיינות את הספרות הישראלית העכשווית המתייחסת לסכסוך: אין בו את קלישאת "הישראלים-יהודים המתאכזרים לפלסטינים" הכל-כך נפוצה וגם לא את קלישאת "הצעירה הישראלית-יהודיה המסוכסכת עם עצמה ומתאהבת בפלסטיני" הנפוצה לא פחות.
... אז כנראה שאם קראתי ספר בפעם השלישית ונהניתי ממנו כמו בפעם הראשונה סימן שזהו ספר מצוין.
* תמצית מתומצתת משיחה ארוכה מאד
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
shila1973
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אחד הספרים האהובים עלי ביותר!
התמסרתי לדמותה של הודא, ירוקת העיניים, אשר ירשה צבען מסבה הרחום, המכשף.
ואני עד היום מתעכבת על קטעים בספר בעת אכילת הקורנפלקס בבוקר. בפרט אני אוהבת את האפיזודה בה נעקץ אלכס ע״י העקרב שטמן בנו של אבו-נחלה וטיפולה המסור של הודא, בו. ביקורת נהדרת, מסכימה עם כל מילה. |
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת טובה ומדוייקת
|
|
|
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אהבתי את הביקורת שלך.. :)
|
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
לגמרי ספר מקסים. מומלץ.
|
|
|
גלית
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מצוינת.. נהנתי לקרוא אותה!
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
