ביקורת ספרותית על חצוצרה בואדי - מהדורה מחודשת - 6 הנבחרים # מאת סמי מיכאל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 5 ביוני, 2024
ע"י בנצי גורן


האהבה כידוע לכולנו היא עיוורת ולעיתים אינה נוטה להתחשב במוצאם של האוהבים והנאהבים, בדתם, במוצאם האתני ובצבע עורם. אהבה בין בני זוג הבאים מרקע חברתי שונה, מדתות שונות או מלאומים הנמצאים במאבק זה עם זה, תמיד היתה בסיס לסיפור טוב. כך בסיפור אהבתם של עלי ונינו (הוא מוסלמי והיא נוצריה), פרחי הירושימה (אמריקאי ויפנית ניצולת הפצצה האטומית) ואם נחפש בסביבתו הקרובה אז כמובן יש את סיפורו של קזבלן שהיה יליד מרוקו, סיבה מספיק טובה כדי שמר פלדמן הפולני לא ירצה שהוא יצא עם בתו. הנושא של יחסי ערבים ויהודים, מספק גם הוא כר פורה ליצירה. אלי עמיר עשה זאת נפלא בספרו "יסמין" וסמי מיכאל עושה זאת נפלא לא פחות עם חצוצרה בואדי.

חצוצרה בואדי מספר קודם כל את סיפורה של הודא, ערביה נוצריה ישראלית משכונת ואדי ניסנאס. הודא מעורה בחברה היהודית וכל עולמה התרבותי הוא כשל החברה היהודית שמסביבה. אך הודא ואחותה מרי מסתבכות באהבות קצת בלתי אפשריות וכל זאת תחת עינה הפקוחה של האם ועינו הפקוחה של הסבא, שני בני המשפחה הקרובים שלהן.

למרות הדילמות הרבות שהן מנת חלקה של החברה הערבית בארץ, סמי מיכאל אינו עוסק רק בזה. אלכס נגן החצוצרה הגר בשכנות למשפחה הערבית, הוא עולה מברית המועצות והסופר חושף אותנו לקשיי הקליטה שלו ולקשיים אותם חוו הוריו טרם עלייתם ארצה. למרות שהוא יהודי הוא מרגיש כאן אאוטסיידר יותר משתי האחיות הערביות ולמרבה האבסורד, הודא הערביה היא זו שמלמדת אותו עברית.

אך מה קורה כאשר פורצת מלחמת לבנון הראשונה והעם הפלסטיני אשר הודא ומשפחתה רואים את עצמם חלק ממנו, נמצא במלחמה עם המדינה אליה הן משתייכות? האם ניתן לממש את האהבה על רקע האיבה בין העמים?

סמי מיכאל כתב את הספר בשנת 1987 וקצת עצוב לחשוב על כך כי מאז היום, לא באמת השתנה כאן משהו וכל הנושאים בהם נגע, עדין רלוונטיים כשהיו. עצוב עוד יותר לחשוב על כך כי גם בעוד כמה עשרות שנים, תישמר לה אותה רלוונטיות.

הסיפור טוב, הכתיבה משובחת, הדמויות עליהן כותב מיכאל מוכרות בצורה זו או אחרת לכולנו ממרקם החיים כאן, ובימים קשים אלו תמיד טוב לקרוא על אהבה גם אם היא קצת קשה ובסוף הסיפור אין ממש הפי אנד.

אני חייב לסיים עם ציטוט דבריה של מרי (האחות הצעירה אך כנראה היותר מנוסה בענייני אהבה) להודא: "הודא, אני לא משקרת לך. תאמיני לי שהאהבה דומה למלחמה: את מתכננת ומתכננת ובשטח משהו משתנה תמיד."

למרות הכל, אולי בכל זאת רק אהבה תנצח.
30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בנצי גורן (לפני שנה ו-4 חודשים)
תודה עמיחי.
עמיחי (לפני שנה ו-4 חודשים)
מסכים בהחלט. ספר מעניין ומקורי של מיכאל.
מזמין אותך, אם תרצה, לקרוא את מה שכתבתי עליו (בסימניה, אבל עם צילום הכריכה המקורית של עם עובד).
בנצי גורן (לפני שנה ו-4 חודשים)
תודה מורי, תודה יעלה. נוטה להסכים עם שניכם.
המורה יעלה (לפני שנה ו-4 חודשים)
מה שכן אני חושבת שלכתחילה האהבה לא תנצח, אבל בדיעבד, אם יש ילדים משותפים, (כאמור ניצולי פצצה ואמריקאים וכן כל השילובים) זה לפעמים נראה שמישהו כבר ידאג להם, כי הם כאלה צעירים יפים ומיוחדים, ויש להם קשרים בינלאומיים. לצערנו זה לא תמיד המצב. זה לא מתיר לילדים המשותפים לעשות כל מה שבא להם, לא חוקית ולא מוסרית למרות מצבם הקשה ההתחלתי, ומאידך לא הכול בתרבות שלהם (התרבות החדשה שנוצרה מהשילוב) אנחנו מבינים. וגם אם נכיר אלף אמריקאיים ויפניים, וגם אם נשלב את ההימנון האלטרנטיבי שלנו בשיר עם תאילנדי זה עדיין זה לא יהיה כמו איך שהם דמיינו את ירושלים, ויכול להיות שזה פשוט לא יספיק. עם כל הרצון הטוב. לכן אני חושבת שעדיף להימנע מלכתחילה להגיש על זה לבגרות. גם בית הספר הכי ליברלי לא יכול למנוע את תחושת המחויבות שיש לילדים כלפי הבגרות, זו הכרחה של הנוער להיפתח למצב שהוא מורכב. בשביל מה? זה לא שמישהו פה חושב שאין בישראל ערבים/יהודים. זה לא בדיוק נושא סמוי מן העין שבית הספר צריך לראות לעצמו מחויבות להאיר עליו את הזרקור.
מורי (לפני שנה ו-4 חודשים)
בנצי, מהתיכון אני לא זוכר דבר, לא מתוכנית הלימודים ולא משום דבר אחר. ארבע שנים אבודות וחסרות ערך.
בנצי גורן (לפני שנה ו-4 חודשים)
תודה יעלה.
המורה יעלה (לפני שנה ו-4 חודשים)
גם אני למדתי את הספר בתיכון אך לא ממש הפנמתי את תכניו כמו שהתכוונו כנראה. יותר התחברתי לטרגדיות יווניות מסכסוכים פוליטיים אך כנראה שאין מנוס מלגבש דעה בנושא...
ראינו גם את הסרט בזמנו עם כל השכבה וביקרנו באזור בחג של החגים, ועדיין (דעה לא פופולרית) -
כמו שנעמי שמר אמרה לעמוס עוז לגבי "כיכר השוק ריקה" אפרופו יום ירושלים, ובתרגום שלי: זה קל להיות כזה ליברל עד שזה מגיע למישהו שאתה אוהב.
בנצי גורן (לפני שנה ו-4 חודשים)
אכן חני, אך אהבתי את ההקבלה בין המלחמה לאהבה.
חני (לפני שנה ו-4 חודשים)
בנצי תודה על הסקירה היפה.
הציטוט זו אותה גברת בשינוי אדרת
על כך שאנשים מתכננים ואלוהים צוחק מלמעלה
ועושה מה שבא לו.
בנצי גורן (לפני שנה ו-4 חודשים)
תודה רבה סקאוטי.
סקאוט (לפני שנה ו-4 חודשים)
ביקורת טובה לספר מצוין.
חבל שסמי מיכאל הלך ולא יכתוב יותר ספרים.
תמיד צריך לקוות שהאהבה תנצח.
גם עלי ונינו היה ספר מצוין.
בנצי גורן (לפני שנה ו-4 חודשים)
תודה זשל"ב.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנה ו-4 חודשים)
כתבת יפה, אהבתי את משפט הסיום
בנצי גורן (לפני שנה ו-4 חודשים)
תודה משה.
משה (לפני שנה ו-4 חודשים)
ביקורת יפה, תודה. מורי אל תהיה פסימי.. האהבה תמיד מנצחת, בלעדיה היה משעמם מאוד.
בנצי גורן (לפני שנה ו-4 חודשים)
תודה PF. מהתיכון אני זוכר לטובה הרבה דברים אחרים. לצערי, אף אחד מהם אינו קשור לנושאי הלימוד.
בנצי גורן (לפני שנה ו-4 חודשים)
מורי, אל תאבד תקוה.
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-4 חודשים)
ביקורת נהדרת. זוכר את הספר לטובה מימי התיכון.
מורי (לפני שנה ו-4 חודשים)
האהבה, למרבה הצער, מפסידה שוב ושוב.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ