ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 23 בינואר, 2014
ע"י מירית
ע"י מירית
הרבה זמן לא הצלחתי לקרוא ספר. ייתכן שזה קשור לסמארטפון שרכשתי לפני מספר חודשים, ייתכן שזה קשור למתחים בעבודה, ואולי פשוט סתם לא מצאתי ספר שהתחברתי אליו.
בכל המקרה בצורת הקריאה נשברה (לצמיתות אני מקווה) עם חצוצרה בוואדי של סמי מיכאל.
בספר לא הוזכר הזמן הספציפי שבו מתרחשת העלילה, אבל על פי האירועים המתוארים בו אני מניחה שמדובר בתחילת שנות השמונים.
המספרת בספר היא הודא בחורה ערביה ישראלית שגרה בוואדי בחיפה. נחשפתי דרכה למשפחתה המיוחדת והחמה, לסיטואציה הלא פשוטה של קרובי משפחה שגורשו לירדן, ועל מה זה להיות אישה ערביה בישראל. חלק עיקרי מהספר הוא על סיפורי אהבה שלה ושל אחותה מרי.
סיפור האהבה של הודא עם גבר יהודי דווקא הרגיש לי סימבולי מאוד, על איך אולי בכל זאת אפשר להיות יחד פה בארץ הקטנה הזו ולהסתדר. זהו ספר שהשאיר אצלי צביטה של כאב על כמה חיינו פה, חיים של כולנו פה, אינם פשוטים בכלל. כדאי לקרוא לדעתי.
במשך כל הספר, הרהרתי לעצמי עד כמה גבר ישראלי יכול לכתוב כמספרת ערביה, כלומר עד כמה הוא יכול להכנס לדמות. מצד אחד הוא גדל והתחנך במדינה ערבית(עירק) מצד שני רוב חייו הוא חי כגבר ישראלי בישראל. כמובן שאין לי על כך תשובה. אשמח לשמוע חוות דעת מקוראים ערבים שקראו,האם הספר לדעתכם אותנטי? האם סמי מיכאל הצליח לתאר את התרבות הערבית בישראל? מקווה שהשאלה אינה פוגעת.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מירית
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
תודה :-)
|
|
|
שין שין
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
בקורת רגישה ומעניינת.
איזה כיף להתגבר על משבר קריאה. אל דאגה, זה קורה לכעולנו.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
