ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 20 במרץ, 2015
ע"י Lion
ע"י Lion
כשאני קורא ספר, אני אוהב להרגיש איתו מיוחד. רק אני והוא. עם חצוצרה בוואדי, זו הייתה משימה די קשה, כי בכל זאת, כל התיכוניסטים בארץ קראו אותו, או למעשה קוראים אותו עכשיו. מה שהופך אותו ללא בדיוק מיוחד. ובכל זאת, כשקראתי אותו אני חושב שהצלחתי להרגיש מיוחד, וזה בזכות הספר עצמו, שהיה מיוחד מספיק בשביל לגרום לי להרגיש מיוחד.
מה שהתחיל כמטלה לבית הספר נהפך להרבה יותר מזה. הוא היה שונה מכל הספרים שקראתי עד עכשיו, בדיוק בין לבין מה שיצא לי להתנסות בו; העלילה לא מתרחשת בהווה המוכר, לא בעתיד הבדיוני ולא בעבר הרחוק- אלא בתקופת שנות השמונים שאף פעם לא באמת יצא לי להבין. יש כאלה שיגידו, שלא קורה בו משהו אקסטראורדינרי, ואולי דווקא בגלל זה הוא היה כל כך מיוחד.
אבל יותר מהכל- הדמות הראשית ערבייה. בצורה הכי אמינה שיש. הרגשתי שאני פשוט בתוך הראש של הודא, מתרוצץ במסדרונות הכי מוארים והכי אפלים. הודא היא רווקה בת 30, ערביה, מתחסדת ופיקחית, שבסיפור מצליחה להרגיש חיה, מה שכבר לא הרגישה יותר מדי זמן. היא ישראלית יותר מהרבה יהודים אחרים- ובכל זאת קשה לה להרגיש כזו, בוואדי שבמפתן הכרמל, יחד עם אחותה שמחפשת רק איפה להתפרע ונעה בין צחוק לשידוך נוסף, אימה השמרנית וסביה החכם, הציני וה'מכשף'. בזכות אלכס, העולה החדש והיהודי שעבר לגור על הגג, עם החצוצרה והמשקפיים העבים, היא מגלה בעצמה תכונות נסתרות ויוצאים ממנה דברים שלא ידעה שקיימים בה, אבל קיימים בכל אחד.
בפעם הראשונה, הצלחתי להבין המון דברים מנקודת מבט אחרת, של הערבים שחיים בארץ ישראל. ובכלל, קשה לי לחשוב על עיתוי טוב יותר לקריאת 'חצוצרה בוואדי' מאשר מבחירות לכנסת. הספר הזה עזר לי לגבש דעה- ועזבו לרגע את "ימין" ו"שמאל"- דעה של בן אם עם הסתכלות נכונה על המצב ועל החיים.
הספר סובב סביב אהבה, אין ספק, ובתור אחד ש... איך נגיד, לא מעריץ את הז'אנר, אני יכול להגיד שכאן פשוט נהניתי מכל רגע של אהבה. סמי מיכאל ידע להשתמש במינון המושלם שלה. עוד לא קראתי ספר שהצליח להעביר אהבה, בצורה כל כך פשוטה ונהדרת.
הספר עדין, ישיר, מרגש ועמוק, גם הכתיבה שלו באמת ובתמים- גאונית. במקום להיות מופתע מהעלילה הופתעתי מהדימויים המקוריים. התענגתי על התיאורים היפים. כל שורה בספר הייתה זהב, עם המון מחשבה מאחוריה.
הדמויות והסיפורים שנחשפים אליהם בסיפור מגיעים מעולם אחר, שלמעשה קיים, אבל אף פעם לא באמת הכרנו. קשה להאמין שהמילים שאתה קורא הם פרי עטו של מוח חושב ולא סיפור חיים אמיתי.
אני חושב שהספר הזה הצליח לעשות מה שאף ספר אחר לא הצליח, במובנים מסוימים. אולי כי הוא ישראלי, ולרוב אני לא קורא ספרות ישראלית. בשבילי זו הייתה חשיפה ראשונה מיוחדת.
אז גם אם יש עוד זמן לבגרות שלכם, וגם אם אצלכם התיכון נמצא עמוק באלבום תמונות ישן, אני יותר ממליץ לכם מלקרוא את הספר ופשוט... להבין דרכו משהו חדש.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Lion
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רץ!
|
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מקסימה - על מקום יפה בחיפה, ועל ימים קשים של פוליטיקה צינית שלא פעם פגעה בדו קיום הרגיש .
|
|
|
Lion
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
'מחשבות'- מסכים איתך. יצא לי לראות במקרה חלק מהראיון. נראה שהוא מושפע מדי מהמקורות שלו ומנסה להכריח אותנו להתחבר לנפש הזרים הערביים. במקרה של חצוצרה בוואדי לפחות הכל היה במידה הנכונה.
|
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
קראתי לפני שנים ואהבתי מאוד. סמי מיכאל יודע לשכתב (במובן של להעביר למילים) רגשות
וזהויות שאולי מעט זרות לנו.
לפני שבוע היה בראיון שלו בחוצה ישראל עם קובי מידן שכתוב דומה. אלא שהפעם הרצון של מיכאל לנטוע אותנו עמוק בלב בלבנט, כאחלו זה מקומנו הטבעי לגמרי, זה כבר בכלל לא דיבר אלי. |
|
|
Lion
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה חני. בהחלט כדאי לך לקרוא... צריך רק להתחיל ואז השאר כבר מגיע לבד.
|
|
|
חני
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
כבר שנים אני מבטיחה לעצמי שאקרא, משהו השתבש בהבטחה הזו שלי לעצמי. ביקורת יפה
בעיקר החלק שאמרת ש"בפעם הראשונה, הצלחתי להבין המון דברים מנקודת מבט אחרת, של הערבים שחיים בארץ ישראל"
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
