ביקורת ספרותית על לאכול, להתפלל, לאהוב מאת אליזבת גילברט
ספר מעולה

---

ספר נפלא ומומלץ. לרוב איני מתחברת לספרי "מסע רוחני" מסוג כזה או אחר ואני בכלל לא קוראת ספרות ניו אייג'ית, אבל זה בדיוק העניין - אין לסווג את הספר הזה כספר מהסוג הניו אייג'י למרות שתקציר התוכן עשוי להטעות ולרמז על משהו מהז'אנרים האלה.
הספר מגולל את סיפורה האמיתי של המחברת שבגיל 30 מצאה את עצמה במשבר נפשי קשה בעקבות ההכרה שהיא אינה מרוצה מחייה. היא לא רצתה להישאר עוד נשואה, לא רצתה להביא לעולם ילדים והרגישה חוסר סיפוק, חוסר רצון לחיות ואומללות גדולה, למרות שלכאורה "היה לה את הכל בחיים".
וכך, בעקבות מפגש אקראי עם מרפא (הילר), דור תשיעי למשפחת הילרים בבאלי, אינדונזיה, שקורא בכף ידה ובין היתר מנבא לה שיום אחד היא תבוא לגור איתו וללמוד ממנו (בעוד היא מלמדת אותו אנגלית), היא מחליטה ללכת על זה ולבלות שנה מחייה בשלוש מדינות, ארבעה חודשים בכל מדינה:
איטליה - בגלל הנהנתנות שיש בה ובעיקר בגלל האוכל הטעים והשפה שהיא כ"כ אוהבת
הודו - בגלל הרוחניות, ההקשבה העצמית והתפילה
באלי, אינדונזיה - שם היא מקוה לאזן בין הצד הנהנתי לצד הרוחני
עם ההגעה להחלטה זו היא שמה לב ששלוש המדינות מתחילות באות I שמשמעה גם "אני" והדבר משתלב נהדר עם המסע הזה שיש בו בעצם חיפוש והכרה עצמית.
מעבר לטקסט האישי והמאוד כן של המחברת, שפשוט כותבת בגובה העיניים ובאופן אמיץ (לא פשוט להודות שחשבת על התאבדות או שהיית בדכאון קשה או שתמיד קינאת באחותך וכו'), יש בספר הזה גם תיאור מרתק של התרבויות במדינות השונות שבהן היא מטיילת. תוך כדי קריאה הרגשתי שאני חווה איתה את המסע הזה, לומדת הרבה על התרבויות השונות, על אורח חייהן, על תפיסותיהן, על הרקע הפוליטי והחברתי שעיצב את השקפות עולמן, מה שהפך את הקריאה לסוג של מסע בפני עצמו. החלק שהכי אהבתי בספר הוא החלק האחרון המתרחש בבאלי ולו בזכות גלרית הדמויות המופיעות בו (אם חד הורית, מרפא שאינו יודע מה גילו - בין 65 ל-112 ועוד) והטקסים המעניינים שממלאים את החיים באי.
עוד אוסיף שהספר הפך לרב מכר ענק, אופרה וינפרי הקדישה לו שתי תכניות שלמות, נשים רבות ברחבי העולם הלכו בעקבות הסופרת ויצאו למסעות דומים בעולם או שפשוט החליטו לאמץ לחייהן מנהגים שאינם בהכרח מועילים (כמו לימוד איטלקית, כפי שהיא עושה, סתם כי היא אוהבת את השפה) ובכך הכניסו טעם והנאה לחייהם.
כאמור, נהניתי מאוד מהספר ואני חושבת שגם אנשים שבד"כ אינם קוראים ספרות מסוג זה יכולים למצוא אותו מרתק.

» ביקורות נוספות של נטעלי
» ביקורות נוספות על לאכול, להתפלל, לאהוב