ביקורת ספרותית על לאכול, להתפלל, לאהוב מאת אליזבת גילברט
ספר לא משהו

---

עוד ספר שמוכיח שרב מכר הוא לא בהחלט ספר טוב. הציפיות היו לספר קליל וזורם היטב. ההתחלה הייתה חמודה ותו לא. זיהיתי איזשהו נסיון לשנינות וקלילות. כשהגעתי לחלק השני של הספר על הודו, פשוט התייאשתי. אולי כי אני לא כ"כ מתעניינת בניסיון להיכנס למדיטציה, אולי כי החלק הזה לא תיאר באמת את הודו אלא יותר אשראם נידח שבו הסופרת ניסתה לעשות יוגה. בכל מקרה כל התיאורים על הניסיונות של המחברת להשתיק את המחשבות בראשה במשך 36 פרקים (קצרים אומנם) היה מעייף, מתיש ואני מודה שפסחתי על חלק מאותם פרקים...יש לציין שהחלק השלישי של הספר על אינדונזיה בהחלט סיפק את הסחורה עבורי. גם תיאר את החיים במקום הן של המקומיים והן של המערביים, הן לווה בעלילה כלשהי ודינאמיות ואפשר לומר שלקראת הסוף נהיניתי. באופן כללי הרגשה שלי הוא שהספר בינוני מינוס. אם יש הרבה זמן פנוי ניתן לקרוא.

» ביקורות נוספות של Bianca
» ביקורות נוספות על לאכול, להתפלל, לאהוב