ביקורת ספרותית על האביב שבלב מאת ברנדן ו. ג'ונס
ספר לא משהו

---

מה אני יודעת על צפון קוריאה? ככה, בשליפה. בלי גוגל.
פחות או יותר את זה:



1. שהיה רודן אכזר בשם קים ג'ונג איל אבל הוא מת.
2. שלבן שלו קוראים קים ג'ונג און והוא הרודן האכזר הנוכחי.
3. שקים ג'ונג און הוא קוקו-לוקו מטורלל.
4. שלבירה של צפון קוריאה יש שם חמוד וקופצני כזה: פיונג יאנג.
5. שאם 'קפיץ' בקוריאנית זה 'פיונג יאנג', אז זו יופי של אונומטופיאה.
6. שזו ארץ סגורה ומסוגרת ואולי בגלל זה לא שמעו שם על הקונספט שנקרא 'זכויות אדם'.
7. שיש שם רק ערוץ טלוויזיה אחד.
8. שהקרייניות בערוץ הזה תמיד צועקות עליך.
9. שיש להם נשק גרעיני וכל העולם מת מפחד בגלל השילוב של הנשק הגרעיני עם סעיף 3.
10. שאין יום שאין שם מצעד צבאי.
11. שאם נחבר את המרחק שצעדו כל החיילים בכל המצעדים הצבאיים של צפון קוריאה, אפשר יהיה להקיף את כדור הארץ שמונה-מאות עשרים וארבע פעמים.
12. שהייתה מלחמה בין הקוריאות והיא פצע של האומה האמריקנית, אבל איכשהו הרבה יותר סרטים נעשו על וייטנאם.
13. שלקים ג'ונג און יש תספורת מוזרה.
14. שקים ג'ונג און הוציא צו שלפיו כל הגברים במדינה חייבים להסתפר כמוהו.
15. שקים ג'ונג און גם הוציא להורג את אשתו או שהוא הכניס אותה להריון. או ששניהם.
16. שקים ג'ונג און הוציא להורג גם את הדוד שלו.
17. שלא ברור איך קים ג'ונג און יכול להוציא להורג מישהו אם כל שני וחמישי יש ידיעה שהוא עצמו הוצא להורג.
18. שאיזה עיתון אמריקני הסתלבט על קים ג'ונג און והכתיר אותו כגבר הסקסי בעולם.
19. שהסינים לקחו את הסעיף הקודם ברצינות ויצאו בכותרות ענק + פוסטר מצורף.
20. שדניס רודמן המחורפן מאמן את נבחרת הכדורסל של צפון קוריאה ונהייה ה-BFF של קים ג'ונג און.
21. שבאולימפיאדות ובמונדיאלים מספר הצפון קוריאנים בטיסה החוזרת קטן ממספרם בטיסה הנכנסת כי או שהם ערקו או שהם נרצחו כשהם ניסו לערוק או שהם פשוט פספסו איזה פנדל וקיבלו כרטיס אדום מהחיים.
22. שיש פרסומת הורסת לספרייט שמסתלבטת על קים ג'ונג איל.
23. (שזה אירוני שכדי לצפות בפרסומת ביוטיוב, צריך לצפות קודם בפרסומת אחרת.)
24. שקים ג'ונג און הצטלם כשהוא מבקר בבית יתומים ריק מיתומים, ומישהו חמד לו לצון והניח ברקע שתי בובות בתנוחה לא נאותה.
25. שבעקבות סעיף 24, אוכלוסיית צפון קוריאה הצטמצמה במספר לא ידוע של אנשים.
26. שחברת סוני הפיקה סרט שמלגלג על קים ג'ונג און, אבל גנזה אותו בגלל איומים של צפון קוריאה למתקפה בסגנון אל קאעידה.
27. שהאינטרנט בצפון קוריאה נפל למשך כמה שעות, כי סעיף 26 הרגיז את אובמה.
28. שלא ברור איך בכלל יש אינטרנט בצפון קוריאה.
29. שיש שיר קוריאני ששיגע את העולם לפני שנה-שנתיים, אבל הוא לא קשור כי הוא בכלל מדרום קוריאה.
30. שעם קצת מאמץ, אפשר למצוא בצפון קוריאה גם כמה דברים מצחיקים.


אבל כל הנ"ל הם רק אנקדוטות. אני לא באמת יודעת הרבה על צפון קוריאה.
איך זה לחיות שם? איך נראים חיי היום יום? איך נראית השגרה הצפון קוריאנית? מה זה אומר להיות צפון קוריאני?
בקיצור, רציתי להרחיב *אופקים.

זה לא שרציתי ללמוד על צפון קוריאה עד כדי כך שזה גרם לי לחפש ספרים על צפון קוריאה, אבל כשהתגלגל לידיי ספר שקשור לצפון קוריאה, שאלתי את עצמי 'למה לא?'

ועצמי ענה לי.

לא. כי זה ספר שידיעות אחרונות נותנים במתנה למנויים שלהם.
לא. כי הם נותנים אותו במתנה רק בגלל שהם נתקעו עם מלאי שהם מנסים להיפטר ממנו.
לא. כי אם הם נתקעו עם מלאי, זה אומר שזה חרא של ספר.
לא. כי השם שלו קיטשי וסכריני כמו אני-לא-יודעת-מה, כי קיטשיות וסכריניות זה לא התחום שלי.
לא. כי עטיפת הכרומו המבריקה והצבע האדום של השמלה והגב החשוף של הבחורה וכל הקונספט בכללותו משדרים משהו נורא זול.
לא. כי זה ספר שעל גבי העטיפה שלו יש ציטוט מ'ווג'.
לא. כי ברנדן ו. ג'ונס הוא בטח איזה פקאץ שקרא קצת בוויקיפדיה על צפון קוריאה וחושב שזה עושה אותו מומחה גדול לצפון קוריאה, בדיוק כמו שלורה פיצ'גרלד הפקאצה קראה על איראן בוויקיפדיה וחשבה שזה עושה אותה מומחית גדולה לאיראן. אלא שכל מי שקרא את הזבלון שלה "רעלה של ורדים" מבין שהיא לא מומחית ולא נעליים. סתם פִּישֶרִית קטנה ושקרנית ענקית.

אז זה מה שאמר לי העצמי שלי.

אבל העצמי השני שלי קרא את התקציר בגב הספר, ושם לב לנקודות הבאות:
• "מחנות החינוך מחדש של צפון קוריאה."
• "החיים הקשים בצל המשטר האכזרי בצפון קוריאה."
• "מוביל אותנו אל מעבר למסך הברזל של אחת המדינות המסקרנות והמסתוריות ביותר בזמננו."

אז העצמי השני השתכנע לקרוא את הספר, למרות כל הלאווים של העצמי הראשון.


והוא טעה


החלק הראשון של הספר היה לא רע והצליח לתת מושג כלשהו לגבי שגרת החיים בצפון קוריאה.
שני החלקים הבאים עסקו בסחר בנשים ובזנות. העיסוק בצפון קוריאה היה מינורי, מאולץ, כפוי ולא אמין.


והחישוב הוא כזה:
150 העמודים של החלק הראשון מתוך 407 העמודים של הספר כולו, זה קצת יותר משליש. והשליש הזה, כאמור, היה לא רע.
אז גם הציון יהיה בהתאם: שליש של 5 כוכבים זה 1.8 כוכבים. יאללה, נעגל ל-2. ספר לא משהו.


בספר יש 416 עמודים, אבל הסיפור מתחיל רק בעמוד 9, ולכן עמוד 9 הוא בעצם עמוד 1, מה שאומר שעמוד 416 הוא בעצם עמוד 407.
די כבר עם ההונאה הזו!
כל עמודי הכותרות, ההקדשות ופרטי ההוצאה לאור לא צריכים להיחשב במניין עמודי הספר.
העמוד הראשון של הספר הוא עמוד 1 ולא 9. חוצפה.


*אופק: עוד קונספט שאינו מוכר בצפון קוריאה.

» ביקורות נוספות של שונרא החתול
» ביקורות נוספות על האביב שבלב