ביקורת ספרותית על האביב שבלב מאת ברנדן ו. ג'ונס
ספר טוב

---

המחבר מזהיר את הקורא כבר בתחילת הספר שחלקים ממנו חושפים טראומות גופניות הקשורות לסחר בני אדם ולזנות. אי לכך בשל האופי התיאורי של הנושאים הללו תוכן הספר לא מתאים לקוראים צעירים.
כן, יש ברומן הזה תיאורים לא קלים ומטלטלים.
זהו סיפור על סחר בבני אדם, שוק הבשר, זנות, סמים ותעשיה שעוסקת במכירת גופות נשים...
הרומן מחולק לארבעה חלקים וחולש על צפון ודרום קוריאה ולקראת סופו סיאטל שבצפון מערב ארצות הברית.
ג'ונג-הו וחברת איל-סון מתגוררות בבית יתומים ולפרנסתן הן תופרות. אביה של איל-סון איש צבא ובעל מספר עיטורי גבורה. הוא נישא לאימה של איל-סון בגיל מבוגר ונפטר זמן קצר לאחר שנולדה איל-סון. אביה היה מנאמניו של המנהיג קים איל-סונג.
ג'ונג-הו חוותה את מחנות העבודה בצפון קוריאה. פליטות הפה שלה גרמו לכך שלושה דורות של בני המשפחה נשלחו למחנה העבודה. המשפחה של ג'ונג הגיעה למחנה הכפייה והופרדה מיד. את האם היא פגשה כל כמה ימים למשך 30 דקות ואילו הסבתא מתה כעבור זמן קצר במחנה הכפייה.
המחנה היה מוקף בגדרות ושמירה הדוקה. גו'נג שוכנה בצריפין עם תריסר בנות שישנו על קרשים קשים. לבנות סיפקו שמיכה, קערת פח ומקל אכילה מחוספס מעץ. בלילה הראשון במחנה גו'נג מיררה בבכי ואז השומרת גררה אותה החוצה מהצריף ואיימה עליה, שאם לא תחדל לבכות ולהפר את שלוותו של המנהיג, יביאו את האם וירו בה לנגד עיניה.
אלמלא אותה שומרת שהבריחה את גו'נג-הו מהמחנה לבית היתומים היא לא הייתה שורדת.
איל-סון התגוררה עם האם ואחיה. האח נעלם ולא ברור לאן. כנהוג לאחר היעלמותו של האח המשפחה נאלצה לחיות עם האובדן. המשפחה לא חיפשה אותו ואף לא הזכירה אותו. הייסורים הללו הובילו את האם ואיל-סון לבית יתומים.
בבית היתומים הכירו ג'ונג-הו ואיל-סון. הן היו מאוד שונות אחת מהשניה ולמרות השוני הן לא נפרדו אחת מהשנייה. ג'ונג-הו הייתה ביישנית ומאופקת ואילו איל-סון, מוחצנת ולא תמיד פעלה על פי שיקול דעת.
כל חלומה של איל-סון היה להינשא למישהו שידאג לה ואילו ג'ונג-הו הייתה שבויה באהבתה לאיל-סון. כתופרת במפעל איל-סון לא עמדה בהספק שהוקצב לה וג'ונג-הו חיפתה עליה והעבירה לה מתפוקתה כדי שתעמוד במכסה שהוקצבה לה.
הספור לא קל. מדובר בסחר בבני אדם בקוריאה. שתי בנות שבמקום ליהנות מנעוריהן זוכות לבית יתומים, סחר בבני אדם, זנות וסמים. לא נותר להן מאשר לחלום על נישואין עם מישהו בעל הון למען עתיד כלכלי בטוח.
שתי הבנות תולות תקוות בג'אני שכביכול "ידאג" להן אבל התקווה נגוזה מאוד מהר.
הבנות חולפות ממדינה למדינה ועוברות מיד ליד כמו חפץ, ובהמשך מצטרפות אליהן עוד שתי בנות וכולן ביחד מתפלשות בצואה של החיים ובתנאים מאוד קשים.
אני מצטרפת לאזהרה של המחבר בראשית הספר וחושבת בדיוק כמוהו, הספר מתאים לקריאה לקהל בוגר ואני מוסיפה ומזהירה שלא ניתן להניח את הספר מהיד.
הכריכה של הספר מאוד מסקרנת ובולטת. אהבתי את הרעיון של האישה עם הגב לצופה בה. אותה אישה בתמונה רוצה לברוח מן המזוודה (העבר) שלה...
אם תקראו תדעו אם הבנות הללו מצליחות להשאיר את המזוודה מאחור ולמצוא דרך חיים חדשה?
על הספר נכתב: "מסע מטלטל אל צדה האפל של התשוקה"- ווג - משפט בן 7 מילים שמעגן בתוכו המון...
ציטוטים לטעימה:
עמוד 158: "הצעיר נראה מהורהר, עדיין לא מוכן להיכנע. הסתכנתי כדי להביא אותה לכאן. מאה זה מחיר נמוך מדי, אבל אני אגיד לך מה: תן לי ויסקי במאה חמישים ועשינו עסק. אני יודע אתה משלם פחות מזה על הוויסקי, אז מאה חמישים על בקבוק עולה לך בעצם מאה, או אפילו פחות. אתה מתקזז על הוויסקי אבל מרוויח על הבחורה. ואני יוצא שמח כי יש לי יותר ויסקי מדולרים, וזה הולך יותר טוב בצפון. ככה שנינו מרוצים".
עמוד 208: "לחיות זה להמשיך הלאה. להשיל את העבר באותה הקלות שמסירים מעיל".
הרומן כתוב בשפה צנועה, פשוטה, נוגעת וכואבת.
אין ספק שזהו סיפור שקשה להתאושש ממנו ולעבור מיד לספר אחר.
ממליצה בחום.
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על האביב שבלב