ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 11 בדצמבר, 2014
ע"י This is Me
ע"י This is Me
אני לא נוהגת להגיד על סופרים שהם גאונים. אני נוהגת להגיד שהם טובים, שיש להם כישרון, שהם מעניינים, שיש להם שפה קולחת, אבל לא גאונים. תמיד חשבתי לעצמי, 'ספר לא יכול להיות גאוני, הרי תמיד יש מה לשפר'- אבל הספר הזה, כלומר לא,- הסופר הזה-ניפץ את כל הממחשבות שלי.
ברנדון סנדרסון הוא גאון.
כמו שכתבה מישהי בביקורת על הספר הזה- שדיי שכחתי את שמה בהתקף סניליות מצער (בת 15, מה ציפיתם?xd)- ברנדון הוא מסוג הסופרים שלא משנה מה הם יכתבו, הם יהיו טובים. כל פעם מחדש אני מוצאת את עצמי מתפעלת מסגנון הכתיבה הקולח, מהרעיונות שממבט ראשון בכלל לא עיניינו אותי ושאבו אותי מיד, מהגיבורים, הכל כך אנושיים אך עם זאת כל כך נעלים.
אני פשוט אוהבת את זה. כל ספר וספר שלו. הוא פשוט נהדר.
ואכן, ברנדון (אנחנו מאוד מחוברים, שתדעו. כבר הגעתי לשלב שאני קוראת לו בשמו הפרטי, והוא קורא לי, הנערה-ההיא-שמעריצה-את-ספריי-ברמה-אובססיבית-לחלוטין- או לפחות זה מה שהוא היה קורא לי אילו הוא היה מכיר אותי בכלל, הממ) לא מכזיב גם הפעם.
גיבור הספר הוא דיוויד, נער שכל ילדותו עבד וגדל במפעל לייצור נשק, וחלם לחבור אל הנוקמים. ילדותו לא הייתה קלה, אך אלו החיים שנהוגים בעולם שברנדון סנדרסון בנה. עולם אשר נשלט על ידי אנשים רגילים לגמרי, שקיבלו כוחות יש מאין ונהפכו לנפילים. דייויד חיי בעיר שבו לב פלדה מנהל אותה. איש אכזר שלא מהסס להרוג אנשים, שחי בארמון מסוגר לגמרי, ושכוחו המיוחד הוא- שהוא בלתי פגיע לחלוטין.
ובנוסף הוא הרג את אבא של דייויד.
לכן דייויד שואף לנקמה. כך שהעובדה שלב-פלדה בלתי פגיע לחלוטין יכולה להפריע לשאיפה זו.
האומנם?
*ספויילר לאפילוג*
הכל התחיל כשדייויד ואביו הלכו לבנק. בימים שבהם עדיין לא שלטו הנפילים והממשלה האמינה שבאמת אפשר לעשות נגדם משהו. הם נכנסו לבנק, והתיישבו מול פקיד. הוא התחיל לדבר עם אבא שלו, ואבא שלו דיבר איתו. המקום היה נקי והומה אנשים.
עד שמישהו פרץ מהדלת.
אם תשאלו את דייויד מה בדיוק הוא הרגיש כשהאיש התחיל לפגוע באנשים על ימין ועל שמאל במבט מרושע לחלוטין, והתחיל לדבר על זה שביום בהיר לחלוטין התחשק לו לשדוד בנק (מה שבזמן הקריאה הצחיק אותי מאוד. חולה על ההומור של ברנדון!) הוא לא ידע להגיד לכם. הוא כן ידע להגיד לכם מה היו צבע הנברשות. הוא כן יוכל לומר לכם מה היה צבע הרצפה כשהתכסתה בדם. והוא כן יוכל לספר לכם את הרגע שבו הוא ואביו התכופפו מתחת לשולחן כדי להתגונן. נדמה היה שהמצב עומד להגמר רע, כשלפתע עוד אדם נכנס. אדם בעל ארשת-הוד ומוצק, בעל כוחות רבים.
זה היה לב פלדה.
לא אאריך בדברים.לב פלדה נלחם עם הנפיל השני (שביום בהיר אחד התחשק לו לשדוד בנק, סתם כי הוא יכול) עד שהכניע אותו. הוא הסתובב אל שאר האנשים, בדיוק כשהנפיל השני התרומם שוב וניסה בסתר להרוג אותו. אביו של דייויד האמין שלב-פלדה הוא גיבור, שהוא הציל אותם. לכן הוא מיד קם, לקח אקדח, וירה לכיוונם. אך במקום לירות לכיוון הנפיל השני, הוא ירה לכיונו של לב פלדה.
והכדור שרט את לב פלדה.
מה שאומר שאיכשהוא (דמיינו את זה מודגש) הוא פגע בו.
לב פלדה מסתובב אל אבין של דיויד, במבטו הלם גמור. ללא מחשבה נוספת הוא הורג את אביו, ממוטט את הבניין והולך משם.
איכשהוא דייויד מצליח לשרוד.
והוא שואף לנקמה.
ומכן מתחיל הסיפור.
***
ברנדון משכיל לעצב את דייויד כדמות שקל להתחבר אליה. הוא משכיל לתבל את הסיפור בהומור, והוא מצליח לרגש עד הטיפה האחרונה. אני באמת ממליצה לכם לקרוא את הספר הזה.
לא, מה פתאום ממליצה. מכריחה אתכם:)
בשורה התחתונה: עדיין לא רצתם לקנות?!
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
This is Me
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
אף פעם לא ראיתי אותו לפני כן 0.0
הוא בקטגוריית נוער או מבוגרים? |
|
|
אנג'ל
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
בשבוע הספר תמיד יש אותו~
|
|
|
This is Me
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
הו כן, את היית הנערה! D:
אז כן ציטטתי אותך XD קראתי את הערפילאים (בדיוק עכשיו אני באמצע גיבור העידנים *התרגשות התרגשות התרגשות*) ואני מחפשת את אלנטריס אבל לא מוצאת 0_0
|
|
|
אנג'ל
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
אהבתי את הביקורת ו - היי, ציטטת אותי D:
אבל - אני מאמינה שהספר הזה הרבה פחות טוב משאר הספרים של סנדרסון. אז אם אהבת עד כדי כך את הספר הזה, אני חושבת שכשתקראי ספרים אחרים של סנדרסון תיכנסי להלם. יש הבדל דרסטי ברמות. לא יודעת אם קראת עוד ספרים שלו, אבל בכל מקרה, ממליצה לך בחום על סדרת "הערפילאים", ו"אלנטריס". ספר הביכורים שלו^^
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
