ביקורת ספרותית על נעלמת מאת גיליאן פלין
ספר טוב

---

אל הספר הזה התוודעתי לראשונה כשהקשבתי כהרגלי כבכול בוקר לתוכנית הרדיו של טל ברמן ואביעד קיסוס בדרכי לעבודה ...
שני אלה לא נוהגים לדבר על ספרים ולכן כאשר הקדישו דקות רבות מזמנם לפאר ולשבח את הספר הנ"ל עשיתי לעצמי תזכורת לפחש אותו בספריה בהקדם.
הם תיארו רומן מתח משובח שהפליא אותם באיכותו. הם לא הצליחו להוריד את הספר מהידיים ובכלל רמת התשבוחות של שניים שאני רגילה שלרוב רק מקטרים היתה מדהימה פתאום.
כשראיתי שהספר כבר הפך לסרט והגיע למסכים זירזתי את עצמי לחפש ולקרוא אותו על מנת שאוכל להספיק גם לסרט (הרי אין טעם לראות סרט ואז לקרוא את הספר...)

אז השגתי וקראתי את הספר ומה אני אגיד לכם... הרעיון טוב אבל זה בעיה כשכבר במחצית הספר אתה מבין את הפאנץ'.
יש פה קטע שברגע שהוא נחשף בעצם כל המותחן נחשף והספר הופך למשהו אחר. מותחן פסיכולוגי כבר הוא לא... אם אי פעם היה.
קשה להסביר את מה שאני רוצה להסביר בלי לעשות ספויילרים אבל בגדול מדובר בספר מתח שנפתר במחצית שלו.
החצי השני שלו יותר קשור כבר לאיך הדברים יתגלגלו לאחר שנחשף בפניך הפיתרון לתעלומה.
הסוף שלו לא צפוי בכלל לעומת ספרי מתח אחרים מהסוג הזה.
לא מדובר בלא צפוי מבחינת פיתרון התעלומה אלא לא צפוי מבחינת איך בוחרים הגיבורים להתנהג בהתאם למה שקרה - זה קצת לטעמי הורס את הספר ואולי בגלל זה לא רצתי לקולנוע לראות את הסרט.
אני אחכה, כמו שהיינו אומרים פעם, שזה יגיע לוידאו...

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על נעלמת