ביקורת ספרותית על נעלמת מאת גיליאן פלין
ספר מעולה

---

***מכיל ספויילרים זעירים***


ספר מוצלח ביותר שהצליח להפתיע אותי בהמון נקודות בעלילה. ברצינות, התיאור "מותחן פסיכולוגי" כבר לא מרשים אותי או מסקרן במיוחד, אבל במקרה הזה כל תיאור אחר היה עושה עוול לסיפור.
לא היה לי ברור מההתחלה שזה ספר שאהנה ממנו. הכתיבה הייתה נחמדה, לא רגילה מדי אבל בלי סגנון בולט, דמויות סטנדרטיות משהו ועלילה שחשבתי שאני יודעת בדיוק איך תסתיים.
עם הזמן, הכתיבה נהייתה טובה יותר ויותר, אבל עדיין הסיפור נשמע צפוי. עד קצת לפני הפרק השני, לפחות. שם הבנתי מה קורה (עוד לפני ניק) והספר פתאום נהיה מושך כמו ***שאיימי נהייתה דוחה. אני יכולה שעות לדבר עליה אבל לצורך העניין אסתפק ב: היא הגאון הכי מרושע שיצא לי לשמוע עליו.*** בערך מהחלק הזה כל דבר כמעט הפתיע אותי, והרשים אותי לטובה ולרעה ביחד.
הערות:
1. בספר ממוצע אחר, הכתיבה הייתה השיא של הספר. לא פה.
2. העלילה מלווה בהערות גסות, תיאורי סקס קצרים ועוד, והכל בצורה הכי בוטה שיש. זה חלק בלתי נפרד מהספר (גם מהאווירה וגם מהעלילה) אבל לקחת בחשבון לפני שמתחילים לקרוא.
3. זה הספר הראשון של פלין שאני קוראת, ואני יכולה רק לקוות שכל השאר טובים כמו זה. באמת הרגשתי שהספר משחק לי במוח.
4. ***איימי, אני מעריצה אותך ושונאת אותך באותו זמן, וכל אחד נובע משני***
5. אני רק תוהה איזה מוח יכול היה לברוא את איימי...

» ביקורות נוספות של You know who
» ביקורות נוספות על נעלמת