ביקורת ספרותית על כשל-זמן מאת פיליפ ק' דיק
ספר בסדר

---

היופי שביצירת עולם עתידי הוא בהיותו נטוע במקום ובזמן שיצא ממנו. זה מובן מאליו, אני יודעת, ובכל זאת המידה בה יצירה כזו מדגישה את המציאות הנוכחית, את הזמן בו נכתבה, יכולה ליצור עולם עתידני שהוא למעשה מסמך הסטורי אותנטי לא פחות, לפעמים אפילו יותר, מכל רומן "רגיל" שנכתב באותו הזמן. בחירת האלמנטים מתוך המציאות וההוצאה שלהם מההקשר המקומי והארצי, מעמידות אותם על הבמה ומכוונות אליהם את הזרקורים.

"כשל זמן" נכתב בתחילת שנות השישים והוא מתרחש בשנת 1994, העתידית.

ומה היה לנו בתחילת שנות השישים? המהפכה המינית עוד לא ממש כאן, רק מתקרבת, מחאות השחורים, תרבות הצריכה והשפע שולטת בארצות הברית של אמריקה ויש גם ישראל אחת, רעננה, סמי סוציאליסטית, מתנהלת בכוחניות מבוקרת יחסית. כל אלה שועתקו למאדים, לחברה הבנויה מושבות מושבות על פי השיוך הלאומי של חבריה כפי שהיה על פני כדור הארץ, כשגם לכהי העור יש ייצוג בדמות ילידי המאדים.

בסך הכל אלה הנושאים. כרישי נדל"ן אימתניים, אנשים קטנים עם כסף גדול, שמנצלים, פרט לאנשים, גם אירגונים גדולים מלאי כוונות טובות אך נעדרי פרקטיקה ההולמת אותן, מגפות מאיימות, התבדלות לאומית, כל מה שאנחנו מכירים, רק שזה קורה במקום כאילו אחר. אפשר היה פשוט לשים את זה באפריקה. אולי הוא, דיק, אפילו התכוון שיחשבו על אפריקה אלה שקוראים את זה, על מסורת עתיקה ועל חיים פשוטים מהבחינה החומרית, חיים שיש בהם הרבה חזרות.
כי, בין היתר, הוא תוהה ביחס ליכולת לשנות דברים גם כשיש לך הזדמנות שניה או שלישית. את אותה ההזדמנות שהוא מספק לחברה, אפשרות להבנות מחדש במקום אחר, הוא מספק גם לגיבורים שלו ונראה שהוא לא כל כך מאמין ביכולת שלנו להשתמש בה.

הסגנון פשוט, פשוט מידי, וישיר, הסיפור עתיר התרחשויות, כך שהספר קריא וכן, למרות פשטנות רעיונית הוא מעניין לפרקים, אם כי, לפרקים, הוא גם משעמם.

» ביקורות נוספות של סוריקטה
» ביקורות נוספות על כשל-זמן