ביקורת ספרותית על חיים על דלת המקרר מאת אליס קייפרס
ספר לא משהו

---

הספר מתנהל כדיאלוג בין אם לביתה בת החמש עשרה, שמתרחש כולו על דלת המקרר.
האם וביתה, קלייר, גרות תחת קורת גג אחת, אך עקב סדר יומן העמוס כמעט ולא יוצא להן להיפגש. רוב התקשורת ביניהן מתנהלת בפתקים שהן מותירות זו לזו על המקרר.
מערכת היחסים ביניהן די הרוסה. פעמים רבות הן משאירות פתקה "אנחנו חייבות לדבר", אך המפגש אינו מתרחש. ולפעמים, למרות ששתיהן נמצאות בבית, הן עדיין בוחרות לתקשר בעזרת פתקים.

בכריכה האחורית כתוב: "חיים על דלת המקרר הוא ספר מרגש הקורם עור וגידים בחללים שבין פיסות המידע שבפתקים ומהווה תזכורת כואבת על ההחמצה המתלווה לאורח החיים התובעני שכה רבים מאיתנו מנהלים."

לא הרגשתי שהספר קורם עור וגידים כלל. חווית הקריאה הייתה די מונוטונית, עם הרבה פתקים שחוזרים על עצמם, וגם המסר/ביקורת שהספר מנסה להעביר על "אורח החיים התובעני" עובר בצורה שטחית.
כמו פתק על המקרר.

אם הספר נופל לידיכם, אפשר לקרוא (אמנם 230 עמודים, אבל רק חצי שעת קריאה).
לא הייתי טורח להשיג אותו במיוחד.

» ביקורות נוספות של ניר אזולאי
» ביקורות נוספות על חיים על דלת המקרר