ביקורת ספרותית על אפקט המאפרה מאת יונתן קיויתי
ספר טוב

---

מילכוד 22 הוא הספר הכי אדיר שאי פעם נכתב.

הוא גאוני מהמון סיבות - כמו נניח הפתיחה אולי הכי טובה לספר ever: ״היתה זו אהבה ממבט ראשון. בפעם הראשונה בה ראה יוסאריאן את הכומר הוא התאהב בו אהבה מטורפת״- וזו לא תהיה הגזמה לומר שקראתי אותו יותר מ100 פעמים
עוד סיבה לכך שהספר הזה מעולה, היא שהוא ישראלי ממש ופשוט קל להזדהות אתו. קשת הבלאגנים והאיוולות (ככה כותבים איוולת ברבים?) שבספר, מתאימות אחד לאחת לצה״ל ולמדינת ישראל. והיות שאני, פחות או יותר, מדקלמת את הספר בע״פ- זה די משעשע (או עצוב, תלוי באיזה צד התעוררתי הבוקר) לגלות שבדומה לקישון, ספר שנכתב בשנת 1961  - יכול להיות כ״כ רלוונטי היום.
מילכוד 22 עצמו הוא גאוני (״היה רק מלכוד אחד והוא מלכוד 22, שטען כי דאגה לביטחון האישי נוכח סכנה אמיתית ומיידית, איננה אלא תהליך שכלי נבון. אור היה מטורף ויכול היה להיות מקורקע. היה עליו רק לבקש; ובו ברגע שהיה עושה זאת, כבר לא היה מטורף והיה עליו לטוס למשימות נוספות. אור היה מטורף בטוסו למשימות נוספות ושפוי אם לא טס, אבל אם היה שפוי היה עליו לטוס שוב. אם טס היה מטורף ולא היה חייב לעשות זאת; אבל אם לא רצה לטוס היה שפוי וחייב היה לעשות זאת״) ברמה שקשה להתחרות בו, ובניגוד לטענה לעיל- אין רק מלכוד 22 אחד, הספר רווי מלכודי 22 שונים.
אז מהו אפקט המאפרה בכלל? ״אפקט המאפרה הוא תנאי כללי וטבעי החל על רוב, אם לא על כל הקיום האנושי... כאשר יחיד, או קבוצה של יחידים מתמודדים עם בעיה שהם מונעים לפתור. גם אם הם בטוחים ביכולתם לספק פתרון פשוט תקף ויעיל לעיתים רחוקות בבד הם נותנים את הדעת על כך שעצם יישום הפתרון מבטיח את הנצחתה של הבעיה וברוב המקרים גם את החרפתה. האפקט... שוכן בנסיונו התמים של האדם לבקר את כלל תהליכי החיים בעזרת מערכת חוקים בלתי תלויים הולכים וגדלים במורכבות ובמספר, חוקים אלה ידועים גם בשם 'בירוקרטיה' ״. או בקיצור- מצב בו הפתרון הוא חלק מהבעיה. דרמטי פחות ממלכוד 22, אין ספק.
אלוהים, כך טוענים חז"לנו, אסתכל באורייתא (הסתכל בתורה) וברא עלמא(העולם). על כתיבת הספר הזה ניתן לומר- יונתן קיויתי קרא את מילכוד 22, וכתב את אפקט המאפרה- שהוא למעשה מילכוד 22 מגויר לחלוטין. ב452 עמודי הספר, יש תיאור של חייו של חייל בפלוגת טנקים הזויה. לו הייתי מתבקשת למצוא הקבלות בין הספרים, הייתי יכולה לכתוב בקלות רבה עבודה בהיקף של דוקטורט בהיסטוריה - מילכוד 22 באמת עד כדי כך משקף התנהלות צבאית ישראלית - שבחלק מההתרחשויות, כל מה שהסופר היה צריך לעשות(ואכן עשה) זה פשוט לשנות את השמות(וקצת את התרחיש, למנוע תביעה של זכויות יוצרים מן הסתם). ושלא יובן אחרת- זה די משעשע, גם אם לגיבור החששן קוראים יקי ולא יוסאריאן- אבל זה גם פועל קצת לרעתו של הספר, כי התרחישים המקבילים במלכוד 22 פשוט מצחיקים יותר. למעשה, עיקר המוצלחות של הספר,היא בדיוק במקום בו הוא מפסיק להיות חיקוי של מלכוד 22 (שגם זוכה לאזכור בספר הזה) ומתחיל להיות קצת ״אם יש גן עדן״ תיאור חייו של שריונר בלבנון.   
כמה דברים שפחות התחברו לי בספר( חוץ מדמיון היתר למילכוד 22);
1. כמיטב המסורת, ספר ישראלי, מטיפנות פוליטית- הפעם בדמות עומאר הדרוזי, שיודע איך לפתור את הסכסוך- אם רק האירופאים ישקיעו מליארדים בעזה וברמאללה יהיה לתושבים שם מה להפסיד והם יפסיקו להילחם! איך לא חשבו על זה קודם?? #אה, היה כבר?#
2. יקי שואל כל הזמן את השאלה- ״איך יודעים להבדיל בין משוגע אמיתי למישהו שמתחזה למשוגע״? וכשהוא נענה (תמיד) ב - ״למה שמישהו ירצה להתחזות למשוגע״? הוא עונה ב- ״בדיוק״! מה כ״כ מדויק, קשה היה לי להבין. 
3. למדינת ישראל יש את הרגעים הפסיכים שלה, אין ספק. ועדיין, קל לי יותר להאמין למילו מינדרבינדר שמפציץ את הטייסת שלו ומנחית בה מטוסים גרמנים (שגם הם חלק מהסינדיקט, ולכל אחד יש מניה) מאשר לרמטכ״ל הישראלי שחותם על הסכם החכרת יחידות צה״ליות לצבא סוריה, אבל אולי זו רק אני... 

שורה תחתונה- ספר חביב. אבל אם רוצים ממש להנות ממנו,כדאי לעשות אחד מ3 (השפעה צבאית...):
1. לא לקרוא את מילכוד 22.
2. לקרוא את מילכוד 22, אבל להיות בעל ממש זיכרון גרוע.
3. לקרוא קודם את אפקט המאפרה, ורק אח״כ את מילכוד 22.

» ביקורות נוספות של rachis
» ביקורות נוספות על אפקט המאפרה