****


[ גילוי נאות - (מי שזה לא מעניין אותו רשאי לדלג על הפסקה הבאה). לפני מספר חודשים הוצף לפתע עמוד הביקורות ב"סימניה" בכמה ביקורות משבחות-לעילא על ספר לא מוכר בשם "לשרוד את העבר". את נחרות שאט הנפש שנשמעו אפשר היה לשמוע ממרחק של קילומטרים, מאחר שהמבקרים התדירים כאן באתר רגילים לתופעות של שיווק אגרסיבי מסוג כזה, וודאי כאלה שאינן באות בצמוד לגילוי נאות על כך שכותבי הביקורות המשבחות מכירים את

אני מרבה לקרוא "ספרות שואה" - הן מחקרית והן סיפורית. ישנם ספרים טובים, ישנם פחות. אך הנושא מושך אותי ומרתק אותי. אני חושב שלאור כל מה שקראתי בנושא השואה עד היום, יש לי אמת מידה לבחון סיפורים המתבססים או מתעדים את הארועים שהיו שם.
לכן אני יכול לומר שספרו של <mark>אריה גלבוע</mark> הוא אחד המעולים שבספרי השואה. הספר מרתק, כתוב בלשון קולחת אך לא נחותה, מעביר מקומות ומועדים בקלילות מבלי לשעמם אפילו לא בעמוד אחד.

אנשים רבים סבלו בימי מלחמת העולם השניה, רעב ומחלות מחנות השמדה עינויי גוף ונפש. לכל אדם סיפור משלו. רבים אבדו ומעטים נותרו לספר את סיפורם וסיפורי קרוביהם וחבריהם.
ספרו של <mark>אריה גלבוע</mark> אוגד סיפורים של אנשים רבים, במקומות שונים, ובמאורעות שונים, בזמן השואה.
בעיירות במחנות ההשמדה ביערות,ואף בצבא, הוא חוצה זמנים ומקומות ויש בו שפע תאורים מדויקים של נופים ומקומות נשכחים ורחוקים.
ובכל זאת למרות אורכו נ

הספר הראשון של הסופר <mark>אריה גלבוע</mark>.
סיפור משפחתי מרתק על הישרדות בימי השואה.
מתאר את המציאות האיומה של אלה שנאלצו לחיות באותה העת, תחת התופת.
העטיפה עוצבה בידי האמן מנשה קדישמן.

גילוי נאות את הספר קיבלתי מהמחבר שלו <mark>אריה גלבוע</mark>, ולמרות שאני "אוהבת" לקרוא על הנושא הכאוב והחשוב הזה,כרגע הפסקתי לקרוא את הספר אני לא יודעת הוא פשוט עמוס לי כרגע, אני יודעת שאני אחזור לקרוא אותו ואפילו אסיים אותו אבל פשוט לא כרגע

שישה מיליון סיפורים, כל אדם, כל נפש שאבדה וסיפורה היא.
לכל אדם כוכב לו בשמים, הכבה ברגע מותו, כמה כוכבים כבו כתוצאה
מהמלחמה האיומה הזאת, מבלי להשאיר ולו רמז כל שהו על מעברם?
ספורים יכולים להיות קצרים, קמתי, הוכנסתי לגיטו, גורשנו, הושמדנו...
ויש שהסיפורים ארוכים כאורך הגלות, סליחה המלחמה.
ספורו של בן אסתר, ארוך כאורך המלחמה ואף יותר. הוא מתחיל עם פרוץ מלחמת העולם
השניה, או קצת לפני, ומסתיים

<mark>אריה</mark> בן אסתר,
תרשה לי להסיר את הכובע מראשי ולומר לך שאפו chapeau,
ספר מעולה!
סיבה נוספת להצדעה שלי, שאינני מכיר מצבה יפה מזאת שהקמת לזכר
משפחת אימך!
בנוגע לספר עצמו, ספור הקורות את משפחתה של אסתר, הוא ספור
מדהים של השרדות האודים המוצלים מן התבערה ששרפה את מיליוני אחינו
בני ישראל.
ספור אינטנסיבי, בעל קצב מהיר הכתוב ביד קלה ובאופן נוגע ללב.
<mark>אריה</mark>, כאחד שקורא לעיתים קרובות את הביקורות שלי,

לכל סיפור היסטורי החובק וטומן סוד סופו שיתגלה ורצוי שיתגלה בידי אנשים שחפצים ביקרו!
הספר מתחיל עם גילוי המכתב שהשאיר אבא של רובי המגולל את סיפורו
המרגש המלווה דמויות הנגדעות בזו אחר זו ללא חמלה עד לאחרוני השורדים המגיעים לארץ ישראל.
הסוף אכן מפתיע. זהו לא ספר מתח אך אם תקופת מזרח אירופה של שנות הארבעים קרובה ללבכם אני בהחלט ממליצה.
הכתיבה ברמה גבוהה ומצליחה להכניס את הקורא לשולי היערות של פול

אין לי מספיק מילים לתאר את הספר.
את הספר קיבלתי במתנה מהסופר כביקורת קריאה.
ברגע שראיתי אותו פיסית האמת קצת נבהלתי, ספר עב כרס של כ-650 עמודים, אבל, וכאן האבל הגדול.
כמו שאומרים החתול מת מסקרנות. התחלתי לקרוא את הספר וחשבתי מה שיהיה יהיה מבחינת הזמן.
הספר בעצם מתחיל ביום השואה כשאדם מבןגר בשם דוד מחליט לשים קץ לחייו לאחר שהוא מוודא שמעטפה עבת כרס שהחביא לא תימצא אלא אם כן יחפשו מאוחרי מגירות ה