בראש ובראשונה צריך להגיד שמדובר בספר ישן. כמה ישן? בהלימה לתחום שהוא עוסק בו, הוא היסטוריה עתיקה. פרה היסטוריה למעשה. אם הוא היה חלק מהסדרה "היה היה", הוא היה מופיע בפתיח. אם הוא היה ג'ן זי היום הוא היה שואל אותי מה זה בכלל היה היה. בקיצור, הוא ישן נושן. הוא ספר שמדרג חברות ותאגידים שעוסקים בעיקר בטכנולוגיה ומסביר את המודלים העסקיים ואת הבחירות העסקיות שלהם והוא יצא לאור בשנת 1995, לפני ההתחלה של

נשבעת שספרתי בספריה ארבעה מדפים שלמים שכולם עמוסים בספרים שעוסקים בעסקים. עם שפע שכזה, באמת שקשה לבחור. כל ספר מבטיח תהילת עולם ושיטה משלו, חלק מתורגמים, חלק נכתבו בעברית ומותאמים לסגנון החיים הישראלי, חלק מעלים אבק וחלק מבריקים כמו יצאו הרגע מסטימצקי. אז למה לבחור דווקא ב"לנצח נבנו"? אל"ף, כי קיבלתי עליו המלצה, ובי"ת, תשארו איתי עוד כמה שורות ותבינו.
הספר הזה יצא לאור בשנת 1994. 94' - רובנו עוד

אם אי פעם יכתבו את עשרת הדיברות לכותבי ספרים, אני רוצה לקוות שהראשון יהיה - לא תגזים.
בתור קוראת, אני רוצה להאמין לספר שאני קוראת, רוצה לחשוב שהסיפור באמת יכול לקרות. גם אם בעולם בדיוני כלשהוא, מרגע שנקבעו כללי המשחק- העלילה אמור להחזיק את עצמה. כשיותר מדי צירופי מקרים מצטברים, זה מעיד בעיניי על עצלנות של הסופר/ת. דאוס אקס מכינה, זה הטריק הכי ישן בספר, וצריך לדעת להשתמש בו בתבונה.
אז הספר הזה,