ביקורת ספרותית על תפוס ת'יהודי! מאת טוביה טננבום
ספר לא משהו

---

הספר הזה הוא שהתחיל אצלנו את סערת ה"טוביה טננבום". קרוב שלי קרא, התלהב, קנה גם לנו את הספר הזה, והשאיל לנו את "אני ישן בחדרו של היטלר", ספרו הקודם של טוביה. זה מושאל וזה שלנו, אז קראתי את המושאל ראשון. בדיעבד שמחתי.

כשקוראים חויות של אדם מתרבות שזרה לך, גם אם את מאד מגיבה לה רגשית, זה קל יותר. את אוביקטיבית יותר, ויכולה לראות את המסע דרכו, ולנתח גם את הדרך שהסופר עשה וגם את המסקנות. לעומת זאת, כשאדם מגיע לחצר האחורית שלך, הכי טבעי זה להשוות אותו לעומתך. האם אנחנו חושבים אותם דברים, האם הוא מסכים איתי? הבין שאני צודקת? כועס על אותם דברים שמכעיסים אותי? מחמיא לאותם אנשים שאני מעריכה? וכך העולם שלי נהיה גורם ברמת ההנאה שלי מהספר.

קל להישבות בספר הזה. למעשה, הרבה אנשים יאהבו אותו, בעיקר כי הרבה אנשים לא יאהבו אותו. הוא מפקפק בכולם, שואל את כולם שאלות קשות, ואם מי מהמרואיינים דוקא עומד בזה בכבוד - תמיד אפשר לרדת עליו קצת ברמה האישית.

שוב, לא ראיתי את הסכסוך הישראלי פלסטיני, או את החברה הישראלית. ראיתי מה הסופר חושב על הסכסוך הישראלי פלסטיני ועל החברה הישראלית.

אז למה בכל זאת לקרוא?
טוביה יודע לשאול שאלות קשות. הוא יודע לדרוש הוכחות, בעיניים, עובדות שאחרים יקבלו כמו שהם. מעניין לקרוא את זה. וחוץ מזה, העביר לי את השעות האחרונות של הצום, גם טוב.

» ביקורות נוספות של נורית
» ביקורות נוספות על תפוס ת'יהודי!