הביקורת נכתבה ביום חמישי, 16 באוקטובר, 2014
ע"י ג'סיקה סטריינג'
ע"י ג'סיקה סטריינג'
תקשיבו, זה אחד הספרים הכי מטומטמים שיצא לי לקרוא אי פעם.
ברצינות.
וקראתי מלא ספרים בחיי.
כאילו... מה לעזאזל?! חשבתי שזה ספר נחמד, שיעביר לי את אחה"צ הנחמדים...
~ספויילרים~
אז הבנתי את העלילה עוד מהשני פרקים האחרונים, אבל חשבתי - יאללה ניתן לזה צ'אנס.. בטח יש הסבר נחמד ל"איך לעזאזל הם מכירים אחד את השני מאז ומעולם", ובטח יהיה ספר קיטש, חמוד, שגורם לך להתאהב קלות בגיבור הספר (אעא אדוארד, אעא איאן, אעא כל-גיבור-בספר-בסגנון), אבללללל!
הספר לא מתקדם, העלילה חוזרת על עצמה כל הזמן - אין שום חידוש. (אומייגאד דניאל שונא אותי אומייגאד דניאל התייחס אלי אומייגאד קאם אוהב אותי אבל אני לא אותו אבל הוא כלכך חתיך אבל דניאל יותר ו.... -תנשמי!! )
והסוף!!
לא... שאני אבין... את רצינית?
מלאך? מלאך?!
אשכרה התחלתי לצחוק. מי לעזאזל... כאילו... מה... מלאך?!
זהו, איבדתם אותי.
ואם העכבר היה מפסיק לקפצץ הייתי מדרגת כבזבוז של זמן, כמובן.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
