ביקורת ספרותית על גרגור והנבואה האפורה - עולמטה #1 מאת סוזן קולינס
ספר טוב

---

את הספר הזה קראתי במהלך השבת. אתם יודעים איך זה, ספריה ביום שישי, ערימה נכבדת ופשוט לשכוח מהלימודים ולצלול לתוך הספרים.
הפעם לקחתי את שני הספרים בסדרת עולמטה וקראתי את שניהם. את האמת, ביום שישי בדקתי בסימניה את הביקורות על הספרים - הרוב נוטים לטובת הספר.
זה ספר קצר - 230 עמודים בערך. ורק בעמוד 170 מתחיל הבלגן לחגוג. לפעמים הספר היה נראה תקוע ופשוט לא מתמשך לשום מקום, אבל הוא מעניין.
מדובר על נער בן 11 שצריך לשמור על אחותו בת השנתיים נעלולה. (השם האמיתי הוא מרגרט, אבל קוראים לה ככה בגלל שהיא אוהבת לחבוש את נעליהם של האחרים...) במהלך משחק, נעלולה נופלת דרך חור אוורור שנמצא מאחורי המייבש. גרגור (-למה לעזאזל הורים ירצו לקרוא לילד שלהם גרגור!! הא..? סוזן קולינס???) הולך אחריה כיוון שהוא אח גדול ואחראי, ונופל גם הוא.
הם מגיעים לעולמטה ופוגשים בשלל דמויות שלא תרצו לפגוש בחיי היום-יום: מקקים גדולים, עכברושים, עטלפים ובני אדם חיוורים ומשונים...
בקיצור, היה נראה שקולינס לוקחת דווקא את היצורים הגועליים ביותר בשביל לתפקד כגיבורי הספר...
בכל אופן, גרגור מוזכר במין נבואה עתיקה של מייסד עולמטה ברתילאמו (-זה נשמע נדוש וקיטשי להחריד), בנבואה, הוא אמור להציל את עולמם. ובמהרה הוא מוצא את עצמו במסע, חובר ליצורים משונים, נבגד ומגלה על עצמו ועל אביו האבוד דברים חדשים.
אל תבינו אותי לא נכון. זה ספר מרתק ומעניין. פשוט, היצורים והשמות... אני לא זוכרת כמעט אף שם.
מה שהכי אהבתי בספר: אין סיפור אהבה מטומטם ודפוק. גרגור הוא רק בן 11 ותפקיד הבחורה היפה (המלכה לא זוכרת-מה-שמה) מתמלא בידי נערה בת 14. ואין כל רמז לאהבה או משולש אהבה. סוף סוף אין בחורים שיערערו את שיקול דעתה של מישהי בגלל אהבה או יופי או מוות... מסתבר שסוזן קולינס מומחית לעניני מוות.
ממליצה למי שמשועמם ורוצה ספר יחסית קצר מבלי עלילה כבדה ומסובכת.
שרה :)

» ביקורות נוספות של הני דיסקין
» ביקורות נוספות על גרגור והנבואה האפורה - עולמטה #1