ביקורת ספרותית על אראגון - הירושה #1 מאת כריסטופר פאוליני
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 9 בדצמבר, 2014
ע"י הני דיסקין


ספרים כאלו מהווים בסיס מוצק לבאסה שנקראת: 'לראות את הסרט לפני הספר'. כשהייתי קטנה ראיתי את הסרט של אראגון ואני זוכרת שהתלהבתי מזה. אחרי שבוע של קריאה (זה פשוט מורט עצבים לקרוא ספר במשך שבוע) הבנתי עד כמה גרוע הסרט ולא עוקב בכלל אחרי העלילה, בצורה די לא טובה.
מדובר על אראגון, נער בסביבות השנה ה-16 לחייו. יום אחד הוא מוצא אבן שהוא מדמה אותה לאבן טובה אבל למרבה הפלא: דרקון מחמד בוקע מתוכה - אחר כך מתברר שזו דרקונית.
הוא מגדל את סאפירה בחשאי עד שהיא גודלת וממש קשה להסתיר אותה ובאותו יום שהוא מתכוון לספר לדודו אצלו הוא גר, יצורים אלמונים ומרושעים רוצחים את הדוד באכזריות (וזה לא ספוילר בגלל שזה על ההתחלה ומהווה אבן בסיס לכל הספר, אז תאכלו את הלשון^_^)
אראגון, מספר סיפורים זקן בשם ברום וסאפירה כמובן, יוצאים יחד למסע נקמה ועוברים באמת במסע אדיר ברחבי כל ממלכת אלגאייסה.
אראגון נהיה רוכב דרקונים מהולל.
כמה חבל שהסוף רק לא באותו הספר :(
מה שמפעים באמת: רוברט פאוליני היה בן 15 בלבד כשהתחיל לכתוב את אראגון!!! השפה גבוהה, המשלב הלשוני גם כן גבוה (אם כי, אפשר לתלות סיבה זו בתרגום מוצלח, זה מה שקורה כשזה לא שפת מקור) והעלילה ממשיכה מבלי להתקע. לפעמים בספרים שיש בתחילתם מפה מסובכת של מדינה עלומה עם שמות מוזרים יותר, המסעות שעוברים הדמויות פשוט נודניקיים ובא לך לתקוע אצבע בדף ולהזיז את הדמות הראשית 250 דפים קדימה. פה, מיותר לציין שגם המסעות מרתקים כמו חלקי הדו-קרב (כן גבירותיי, יש דו קרב).

המלצה שלי?
נהניתי מאוד :) תמליצו לחברים שלכם:)
שרה
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
הני דיסקין (לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
ברור!! הספר הוא המקור והסרט באמת סתם מתדרדר לפעמים...
אבק ספרים (לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
קיבלתי את ההמלצה בחום, והוספתי את הספר לרשימת ההמתנה :) ולגבי סרטים-לפני-ספרים, הגעתי למסקנה שאסור בתכלית האיסור לראות את הסרט לפני. חבל על הזמן, כי הספר ברוב מוחץ של המקרים מתעלה על התסריט...



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ