ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 6 בינואר, 2015
ע"י הני דיסקין
ע"י הני דיסקין
בדרך כלל הז'אנר שאני אוהבת זה פנטזיה-מותחנים-דרמה. אפילו קצת קיטשיות (לא כולל ערפדים, אנשי זאב, אשמת הכוכבים ואל-מוות). לאחרונה הייתי קוראת הרבה מותחנים וקצת פחות ספרי פנטזיה.
ואז זה קרה...
קראתי ביקורת של מישהי (לא זוכרת מי) על ספר מסוים של נורה רוברטס. השם כבר גירה אותי - ''מכשפה אפלה''. החלטתי שאחפש אותו בספריה העירונית.
כל יום שישי אני קמה כשאף אחד לא בבית, מנקה ומבשלת והולכת לספריה העירונית למלא את המצברים השבועיים של הספרים. אני לא מספיקה לקרוא הכול במהלך השבוע בגלל הלימודים. לכן אני משאילה כמות של ספרים (הכי הרבה זה 9), קוראת בשבת בין ספר ל-2, קוראת במהלך השבוע ספר נוסף. ביום שישי אני מחזירה שלושה ספרים ולוקחת שלושה. וכך אני מבוטחת בספרים שעוד לא קראתי. שלא יווצר מצב שיש ספרים שאת כולם קראתי. בשביל זה אני גם קונה ספרים חצי קרועים מהעגלה שליד דלת הספריה - כל הספרים הם 5 שקלים. אבל כל עוד יש מילים אפשר לקרוא.
וכך, הלכתי לספריה וגיליתי שלושה מדפים שלמים של נורה רוברטס. ואז גיליתי גם שהיא כותבת ז'אנר אימה.
יש לציין שאני אוהבת מאוד סרטי אימה אבל אף פעם לא קראתי אימה. חשבתי שיהיה מעניין. הרי כל העניין בסרט הוליוודי של אימה זה האפקטים - צלילים, פרצופים מופיעים, משחקים סדיסטיים בין אור וצל. אז מה יהיה בספר?
השאלתי ספר (יותר מאוחר גיליתי שהוא ספר ראשון בטרילוגיה - והתגלית הזאת הובילה לזה שכמעט כל הספרים של רוברטס הם טרילוגיות).
סיימתי את הספר הזה בשבת והשתוקקתי לעוד.
אבל לא היה לי את שני הספרים האחרים בגלל שבמוצ''ש אני נוסעת ללימודים.
הספר מדבר על מעשה של שלושה ילדים חברים מלידה - הם נולדו באותו היום ב-7 ביולי. ביום הולדתם העשירי הם כורתים ברית אחים בדם באבן הפגאנית העתיקה שביער. ברגע שדמם של השלושה נחתם על גבי האבן, משתחרר שד מרושע מכלאו וגורם לרוע להתפשט בעיירה הוקינס הולו למשך שבעה ימים בכל שבע שנים. עם זאת, כל החבורות והצלקות שלהם נעלמים והם לעולם לא חולים או שוברים עצמות יותר.
בכל שבע שנים העיירה הייתה נתקפת ברוע. הרוע של האנשים היה יוצר מתוכם ומעשי אלימות היו מתגברים והולכים. לאחר השבעה, אנשי הולו לא זכרו או טשטשו את האירועים - כאילו מעולם לא קרה, או קרה לפני מאות שנים.
עכשיו, 21 שנים לאחר שחרור השד. לפני הפעם הרביעית השד חזק יותר. שלושת הילדים שעכשיו הם גברים: גייג' - הילד היתום המוכה, כיילב - הילד ממעמד הביניים ופוקס - הילד ההיפי, מתאחדים שוב כשכוחות הרוע מנסים להשתלט לפני השבעה ולהטיל את אימתו.
אך הפעם הכול שונה. לא רק שהרוע מתחזק ומתגבר, אלא ששלוש נשים נמשכות באופן מסתורי להוקינס הולו ומסוגלות לראות את הרוע. ביניהן לבין הגברים והשד יש קשר מסוים. קשר דם. וביחד הם מנסים למצוא את הכוח לגבור על השד, שלפי כל הסימנים, השנה הוא יחריב את הכול.
שלושת הנשים הן: קין - אישה חטובה ויפה, סופרת שכותבת על עיירות רפאים. ליילה - הניו-יורקית הביישנית וסיביל - חברתה הטובה של קין בעלת שורשים צועניים.
בספר הזה רואים את ההתקרבות של קין אל כייל וכוח אהבתם.
כל זוג חולק את אותו כישרון: קין וכייל חולקים את יכולת הראייה לעבר, ליילה ופוקס את כוח הראייה להווה וסיביל וגייג' חולקים את הראיה בעתיד.
יחד הם עוברים מחזות אימה, פחד, אהבה וחברות קרובה.
ספר מדהים ומומלץ גם למי שלא אוהב את הז'אנר הזה.
שרה :)
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
גלית
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
הבעיה עם כתיבה בתבנית היא
ובכן המממ... שזו כתיבה בתבנית.
זו הטרילוגיה הרביעית או החמישית שלה(טרי סיסטרז ,הדודנים אוד'ונל,האחים גאלאגהר, הגן,המעגל )שבה נתקלתי שבה אותם מאפפיינים בדיוק- 3 גברים שחוברים ל 3 נשים ,שישתם נלחמים ברוע על טבעי שעומד לשסע את העולם רוע שנובע מעבר כלשהוא ,עם נגיעות לאירלנד. הם מתחלקים לזוגות מתואמים להפליא ,יחסי המין מזועזעי אמות הסיפים וכמובן מקנחים בחתונה. ונורה רוברטס כותבת ספרות רומנטית ,לעיתים משלבת מתח, אימה,מד"ב ועל טבעי אבל תמיד הסיפור הוא רומנטי. |
|
הני דיסקין
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
וואו!!!!
תודה! לא ידעתי את כל זה. מעריכה, היא באמת סופרת ממש מדהימה! |
|
אבק ספרים
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
האשה כתבה 209 רומנים עד כה. מטורף פשוט. מושא להערצה ומודל לחיקוי. לגזור ולשמור (מתוך ויקי):
רוברטס מאמינה כי הקמת קריירה כסופר דורשת משמעת: "אם אתה באמת חושב שעליך פשוט לשבת ולחכות שהמוזה תנחת על הכתף שלך אתה הולך להיות מובטל". היא משקיעה בכתיבת רומן אחד בכל פעם. היא כותבת שמונה שעות ביום, כל יום, אפילו בזמן חופשה. במקום להתחיל עם מתאר כללי או תקציר העלילה, רוברטס כותבת קטע המגדיר את העלילה ואת אופיה. לאחר מכן היא כותבת טיוטה ראשונית קצרה המכילה את המרכיבים הבסיסיים של הסיפור. לאחר סיום הטיוטה הראשונה חוזרת רוברטס לתחילת הרומן. בטיוטה השנייה היא מוסיפה בדרך כלל פרטים, את "מרקם וצבע" הספר, כמו גם מחקר מעמיק יותר של הדמויות. אז היא מלטשת את הרומן ליטוש סופי לפני שליחתו אל הסוכנת שלה, איימי ברקוור. לעתים קרובות כשהיא כותבת טרילוגיות מסיימת רוברטס את שלושת הספרים ברצף, כדי שהיא תוכל להישאר עם אותן דמויות. הטרילוגיות שלה מודפסות בכריכה רכה, רוברטס מאמינה שההמתנה עבור מהדורות בכריכה קשה ארוכות מדי עבור הקורא.
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת