ביקורת ספרותית על טאי-פאן מאת ג'יימס קלאוול
ספר מעולה

---

טאי-פאן פרושו השליט העליון של חברה או תאגיד או כל קבוצה של אנשים בסין.

כשראיתי את הספר הזה שמעולם לא שמעתי עליו בספריה, קצת דאגתי, אחרי ספינת הדגל של קלאוול "שוגון" חששתי שאתאכזב, לאחר היסוס בחרתי אותו ומהרגע שהתחלתי לקרוא שקעתי בו.
הספר מספר את סיפורו של דירק סטרואן, הטאי-פאן של חברת מסחר בריטית "בית האצילים" שסוחרת בתה, משי ואופיום בין סין לבריטניה, השנה היא 1841, סיומה של מלחמה בת שנתיים בין סין ובריטניה. סטרואן מגלה את האפשרויות הגלומות באי השומם עם המפרץ הנהדר והנוח לעגינה הונג-קונג, שזה עתה בתום המלחמה בריטניה סיפחה אותו אליה.

קלאוול שוב מפגיש כאן מזרח עם מערב וכהרגלו רואה את היתרונות של החשיבה והתבונה הסיניות על פני המערביות. המיפגש הפעם הוא על בסיס דיפלומטי, סוג של הורדת ידיים בין שני סוחרים חזקים ושולטים - סטרואן וברוק, שתי חברות מסחר כשהיתרון הוא לטובת סטרואן ששוהה הרבה זמן באזור סין כולל מאהבות סיניות כך שהוא מתמצא בדרך החיים הסינית כולל השפות הקנטונזית והמנדרינית.
בתוך כל זה ומאחורי הקלעים כל הזמן קיימת בחישה של ההנהגה הסינית כשמפעם לפעם הם צצים בקדמת הבמה.

קלאוול בפרוש מזלזל בפוליטיקאים הבריטים ומוכיח את אזלת היד שלהם בכל הקשור להבנת המזרח והחשיבות של הונג-קונג כפתח לקשרים כלכליים עם סין.

בסופו של דבר זה רומן ענק שכולל בתוכו אהבה, שנאה, קנאה וידידות. וגם כולל מגפת קדחת וסערת טייפון שאין כמוה.
הוא פשוט מצויין הקלאוול הזה.

» ביקורות נוספות של אלזה
» ביקורות נוספות על טאי-פאן